אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' עיריית זכרון יעקב

בפני תביעה כנגד רשות מקומית, בגין נזק שנגרם עקב קריסת עץ על אוטובוס. בדיון שהתקיים ביום 28.6.18, הסכימו הצדדים כי נזקה של התובעת עומד על סך 74,552 ₪, כאשר המחלוקת נותרה בשאלת האחריות בלבד, וכאשר הוסכם כי העדה היחידה שתישמע בשאלת האחריות הינה המצהירה מטעם הנתבעת.

טענות הצדדים:

1.התובעת טוענת כי אחריות הנתבעת הוכחה. לטענתה, נוכח העובדה כי אירוע התביעה אינו שנוי במחלוקת, היה על הנתבעת להוכיח את נוהל הטיפול בעצים תחת אחריותה, דבר שלא עשתה. התובעת מצביעה על כך שהנתבעת לא עשתה שימוש תדיר באגרונום, ולא הביאה לעדות אף אחד מאנשי השטח, שיכולים היו להעיד על דרך עבודתה השוטפת, כגון פקחי העיריה, מנהלי העבודה, הקבלן שזכה במכרז הגינון, והגננים בפועל, וכמו כן לא הציגה את חוות דעת האגרונום שבדק את העץ לאחר קריסתו.

2.הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי פעלה כנדרש לתחזוקה וטיפול בעצים שבתחומה, בהתחשב גם בשיקולי תקציב, וכי לא הובאה כל ראיה לרשלנות בתחזוקת העץ הספציפי.

דיון והכרעה:

3.בשאלה של חיוב רשות מקומית בנזקי קריסת עצים דנתי בעבר, בת.ק. (קריות) 19672-05-16 מורן משען נ' עירית חיפה [לא פורסם, ניתן ביום 24.8.2016] ובת.א. (שלום קריות) 41245-08-16 פלונים נ' עירית קרית ביאליק [ניתן ביום 29.3.2018]. נוכח העובדה כי פסקי הדין שם לא פורסמו, אחזור על עיקרי קביעותי שם.

4.השאלה של חיוב רשות מקומית בנזקי נפילת עצים בתחום שיפוטה, אינה פשוטה. על פי סעיף 235 (3) לפקודת העיריות (נוסח חדש), העירייה תמנע ותסיר מכשולים והסגת גבול ברחוב. עם זאת, העירייה אינה בגדר מבטחת ואינה אחראית לכל אירוע שקורה בעיר, ככל שלא נמצאה התרשלות בפעולותיה.

5.בעניין חיוב רשות מקומית על קריסת עצים, קיימת פסיקה סותרת, הן בארץ והן במשפט המשווה, כאשר המסקנה מקריאת אותה פסיקה היא, כי כל מקרה לנסיבותיו.

6.אפנה בעניין זה בין היתר לע"א (חי') 15084-02-11 המועצה המקומית פרדס חנה- כרכור נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ [ניתן ביום 30.10.2011]. לעומתו אפשר להפנות לע"א (חי') 2661-06-12 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' מועצה מקומית פרדס חנה-כרכור [ניתן ביום 30.1.2013] וכן לת.א. (חי') 1108/01 נפומניאשיץ נ' עיריית חיפה [ניתן ביום 22.7.2004] וכן לע"א 3021/95 גרינבלט נ' בית הספר החקלאי תיכון עינות [ניתן ביום 27.2.1997]. לא אזכיר כאן את פסיקת בתי משפט השלום שאף היא קיימת בנושא זה.

7.במשפט המשווה, אפנה מצד אחד לשם הדוגמא בלבד, לפסק דין האנגלי בעניין: Micklewright v. Surrey County Council [2011] EWCA Civ. 922 וכן לפסק דין קנדי של בית המשפט העליון של קנדה, בעניין Swinamer v. Nova Scotia (Attorney General) [1994] 1S.C.R. 445 ופסקי דין של ערכאה נמוכה יותר שם בעניין Lord v. City of Vancouver, 2015 BCPC 160 ובעניין C.K.O.Y. Ltd. V. Ottawa (City) [1952] O.W.N. 367, ולעומתם פסק הדין האוסטרלי בעניין: Timbs v. Shoalhaven City Council [2004] NSWCA 81 ופסק הדין הקנדי בעניין Huestis v. Toronto [1926] 3 D.L.R. 142.