ת"א 31092-12-12 אבו ח'יר נ' מחמוד

1.בפני בקשת הנתבע לביטול פסק דין מיום 18.9.14 על פיו התקבלה התביעה בהעדר התייצבות מטעם הנתבע, אשר אף לא הגיש תצהירי עדות ראשית.

לטענת הנתבע, לא היה מיוצג במהלך הדיון בו נקבע מועד הדיון ולא הבין את המשמעות של ההוראה להגיש תצהירי עדות ראשית. הנתבע התנצל על כי לא התייצב לדיון.

לעניין סיכויי ההגנה טען הנתבע כי המדובר בתביעה בגין נזקי גוף וכי יש לו סיכויי הגנה טובים. הנתבע הפנה לנזק העלול להיגרם לו אם לא יבוטל פסק הדין.

2.התובע התנגד לבקשה וטען כי הבקשה הוגשה באיחור, לאחר שחלפו 30 יום מעת מתן פסק הדין. לטענת התובע מאחר שהנתבע ידע על מועד הדיון אליו לא התייצב ,יש למנות את מניין הימים להגשת הבקשה לביטול פסק הדין מיום הדיון עצמו. התובע הוסיף כי הנתבע לא ציין כלל מתי קיבל את פסק הדין ולא צירף בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין. לטענת התובע, ב"כ הנתבע אף פגש את בא כוח התובע ביום הדיון וידע על מועד מתן פסק הדין כבר אז. כן הפנה התובע לכך שהנתבע צירף תצהיר לאקוני לבקשה ולכן, לטענת התובע, לא ניתן ללמוד מהתצהיר שצורף על סיכויי ההגנה של הנתבע. עוד הוסיף התובע כי הנתבע אף לא הציג סיבה לאי התייצבותו לדיון, אלא רק התנצל על אי ההתייצבות.

דיון

3.ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח' 395, אשר קבע כי:

"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק..

ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו:

ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט.

שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש". ראו בנוסף, לעניין זה :ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג (3), פ"ד 824; ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז 349."

4.בענייננו אין המדובר בביטול מחמת הצדק שכן אין חולק כי התובע ידע על מועד הדיון אשר נקבע בנוכחותו ביום 8.5.14.