ת"א 31016-12-15 פרץ נ' יוסף טסה ואח'

לפניי שתי בקשות מטעם הנתבע 2, שהוגשו שתיהן היום: בקשה לסילוק התביעה על הסף בהיעדר עילת תביעה ובקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה ב-60 יום "נוספים" (לא נאמר עד מתי בדיוק מתבקשת הארכה). ניכר מתוכן הבקשות, כי הן שלובות, הגם שבפי המבקש נימוקים נוספים בבקשת ארכת ההתגוננות.

הבקשה להארכת מועד התגוננות - נדחית.

עפ"י ההלכה הפסוקה [רע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג (פורסם בנבו, 5.2.07), רע"א 9030/04, 827/05 אירופה ישראל (מ.מ.ש) בע"מ נ' גדיש קרנות גמולים בע"מ (פורסם בנבו, 26.6.07) וכן רע"א 4108/10 אוזן נ' עו"ד צוריאל לביא, בתפקידו כמנהל מיוחד (פורסם בנבו, 16.6.10)], דרך המלך בה חייב נתבע ללכת היא, כי כתב הטענות העיקרי יוגש על-ידיו ביחד עם כל בקשות הסף מטעמו ולא ייעשה פיצול במועדי הגשת המסמכים ולא תיעתר בקשתו להארכת מועד להגשת כתב טענות עיקרי עד להכרעה בבקשת הסף, אלא אם מתקיים אחד מהמצבים החריגים ויוצאי הדופן, שבהם "מתקיימים שני תנאים מצטברים: ראשית, נראה על פני הדברים שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית; שנית הנתבע או המשיב חייב להשקיע משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים בנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופם של דברים וכל עוד לא הוכרעה טענתו המקדמית. היחס בין שני התנאים האמורים ניתן להגדרה כמקבילית כוחות" (מתוך רע"א 10227/06 הנ"ל).

בבקשה שלפניי כלל לא נטען לתחולת החריג הנ"ל, וממילא לא הוכחה תחולתו, ולכן דין הבקשה להארכת מועד להידחות. מעל הצורך יצוין מעיון במסמכי התיק, כי, על פניו, לא מתקיימים בנסיבות המקרה שלנו שני התנאים המצטברים הנ"ל, שרק בהתקיימם ניתן, כאמור, לפצל בין מועד הגשת כתב הטענות העיקרי לבין מועד בקשת הסף.

לפיכך, בשלב זה לא תידון בקשת הסף, ועל הנתבע להגיש תחילה את כתב ההגנה מטעמו, מאחר שהמועד החוקי להגשת כתבה ההגנה כבר חלף במועד החלטתי זו, רשאי הנתבע להגיש את כתב ההגנה עד יום 15.3.16.

מיותר לציין, כי אם בסופו של יום יתברר שהתובע הטריח לשווא את הנתבע בהכנת והגשת כתב טענות, יוכל הנתבע לעתור לחיוב התובע בהוצאות מיוחדות בגין הטרחת שווא זו, ואין להסיק מדבריי אלה כי במקרה זה מסתמנת הטרחת שווא כלשהי.

המזכירות תשלח החלטתי זו, בפקס ידני, לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אדר א' תשע"ו, 02 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.