ת"א 30893-02-14 ג נ' מחאמיד ואח'

לפניי בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורטופדי ובתחום השיניים.

הנתבעים הגיבו לבקשה.

ביום 13.7.14 ניתנה לצדדים האפשרות להשלים טיעוניהם לעניין זה.

לא הוגשה השלמת טיעונים מצד מי מן הצדדים והמועדים חלפו.

לפיכך, ניתנת החלטה זו, על יסוד הטענות הקיימות כעת בתיק.

לטענת התובע, נפגע בתאונת דרכים ביום 6.10.13.

בבדיקות שנערכו לתובע בחדר המיון לא נמצא כל ממצא פתולוגי. גם בימים העוקבים לתאונה, תועדו תלונות בלבד, ללא כל ממצא של ממש.

עיון בגיליון חדר המיון ובמסמכים המצורפים מלמד כי הפנייה האחרונה של התובע בתלונות ביחס לפגיעה האורטופדית היתה ביום 9.10.13, שלושה ימים לאחר התאונה.

לפיכך, איני מוצאת ראשית ראיה כלשהי למינוי מומחה בתחום זה.

אשר לבקשה למינוי מומחה בתחום השיניים, עיון בגליון חדר המיון מלמד כי אין כל תלונה רלוונטית ולא בוצעה בדיקה כלשהי הנוגעת לתחום זה.

קיים מסמך רפואי מיום 1.2.14 המתעד ביקור שנערך אצל רופא שיניים ביום 7.10.14 בו צויין כי נשברו שיניים בתאונת דרכים. אין תיעוד על גשר שנפגע.

בביקור רופא בקופת החולים, בתאריך 9.10.13, כי התובע טוען שנפל לו גשר שהיה בשיניו. אין תיעוד על שיניים שנשברו.

הצעת מחיר מיום 2.11.13 המתייחסת לתיקון מצב של שיניים שבורות וכתר שנפגע, סה"כ 7 שיניים פגועות – כך על פי הצעת המחיר.

לאחר עיון במסמכים הרפואיים, שקלתי מחד גיסא את הסתירות והתמיהות העולות מהם, ומאידך גיסא, את העובדה שדחיית הבקשה תחסום את דרכו של התובע מהוכחת טענותיו הרפואיות. אחר זאת, הגעתי למסקנה שדין הבקשה להתקבל ככל שהיא נוגעת למינוי מומחה בתחום רפואת השיניים, על מנת שיעריך את מצבו הרפואי של התובע לאחר התאונה, לרבות עניין שיקומו, אך לאור המפורט מעלה, בשכר המומחה יישא התובע לבדו.