ת"א 30860-10-1028 עזבון המנוחה בלומה יאקאב ז"ל ואח' נ' קרן הדדי ואח'

א. התביעה וההליכים שבעקבותיה

1.עניינו של פסק דין זה בתביעת פלת"ד. באופן ספציפי הוא עוסק בנושא הפיצויים, לאחר שהנתבעת 2 הכירה בחבותה לפצות את התובעים בגין התאונה שבה עסקינן (בקדם המשפט מ-30.6.13).

2.התובעת 1 בכתב התביעה המקורי (להלן: התובעת) היא ילידת 15.7.36 והיא נפגעה בתאונת דרכים ב-6.11.03, בהיותה כבת 67 שנים וחצי. כעבור כעשר שנים ומחצה, ב-20.7.14 (לאחר שניתן צו לסיכומים), נפטרה תובעת זו, בהיותה כבת 78 שנה.

3.התובע 2 בכתב התביעה המקורי הוא בעלה של התובעת 1. הוא יליד שנת 1918, היה כבן 85 במועד התאונה ונפטר ב-27.2.13 (במהלך ההליכים), בהיותו כבן 95 שנה. בכתב התביעה נטען כי בהיותו אדם חולני, טיפלה בו התובעת 1 עד שנפגעה בתאונה הנדונה וכי בעקבות התאונה נבצר ממנה לטפל בו.

4.התובעים 7-3 הם ילדיו של התובע 2 וילדים חורגים של התובעת 1 והם תובעים כמיטיבים.

5.בבקשה שצורפה לכתב התביעה עתרה התובעת למינוי שבעה מומחים רפואיים בתחומים הבאים: פסיכיאטריה, נוירולוגיה, גריאטריה, רפואה פנימית, אורטופדיה, אא"ג ושיקום.

6.בקדם המשפט הראשון (מ-22.3.11) עתר ב"כ התובעים למינוי מומחים בכל התחומים הנ"ל, למעט גריאטריה ושיקום, שאת שאלת מינויים ביקש לשמור להמשך. עמדת ב"כ הנתבעות הייתה כדלקמן: "מבחינתנו יש נכונות שהיום ימונה מומחה גריאטר, אשר יבחן את תמונת המצב בקשר לתובעת 1 בכללותה ויוכל להתייחס לבעיות הנובעות מן התאונה לצד עניינים הקשורים במצב של התובעת ללא קשר לתאונה, בין היתר, בהינתן העובדה שבמועד התאונה היא הייתה בת יותר מ-67 וחצי. מובן שאם לאחר מכן יישאר צורך במינוי מומחים נוספים ניתן יהיה להידרש לכך".

7.בהחלטה מ-23.3.11 נקבע כלדקמן:

"לאחר שקילת המכלול מקובלת עליי עמדת הנתבעות, כי בשלב הנוכחי יש מקום להסתפק במינוי מומחה בתחום הגריאטרי לתובעת 1, במימון ביניים של הנתבעת 2. מומחה זה יתייחס לכל שהוא יכול להקיף בכל הקשור למצב התובעת 1 לפני התאונה דנן ואחריה, ובכלל זה לעניין תוחלת החיים. בהמשך הדרך ניתן יהיה לשקול מינוי מומחים נוספים לתובעת זו, בין אם המומחה הגריאטרי ימליץ על כך מיוזמתו בין אם לאו".

8.בפרק "דיון וסיכום" של חוות דעתו כותב המומחה הגריאטר (פרופ' א' אדונסקי): "מדובר באישה מבוגרת ובריאה ברקע אשר לדברי המשפחה תיפקדה באופן עצמאי לחלוטין. לא תועדה כל בעיה תיפקודית טרם מועד התאונה. הייתה מעורבת בתאונת דרכים כהולכת רגל, שעיקרה שברים בגפיים תחתונים. שני שברים טופלו ניתוחית והשלישי שמרנית, והצריכו טיפול שיקומי ארוך. האישה נשארה עם מוגבלות אורטופדית וקביעת הנכות לבעיותיה אלה הינה מעניינו של אורטופד.

בהיבט הגריאטרי הכוללני הייתה לעניות דעתי לתאונה ולתוצאותיה השפעה זמנית שחומרתה למעלה מבינונית על כושר הפעילות הכללי שלה התואם לסעיף 35(1)ד' ובשיעור של 30% על פי תקנות המל"ל, וזאת למשך תקופה שאני מעריך בכשנה.