ת"א 30771-04-10 דבדגר ואח' נ' שפירא ואח'

לפני בקשה לצירוף המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כתובע נוסף בתובענה שהוגשה על ידי הגב' דבדגר ליזי (להלן: "התובעת") כנגד שירביט – חברה לביטוח בע"מ ואח' (להלן: "הנתבעים"), לפיצוי בגין נזקיה כתוצאה מפציעתה בתאונת אופנוע ים, שהתרחשה בתאריך 19.9.09 (להלן: "התאונה").

מעיון בתיק עולה, כי הוגשו בו מספר הודעות לצדדים שלישיים, וכן הוגש כתב תביעה מתוקן, בגדרו הצטרפו לתובענה ,כתובעים נוספים, מכבי שירותי בריאות וכן שירותי בריאות כללית.

עוד יצויין, כי למרות שמדובר בתובענה שהוגשה בשנת 2010, טרם נשמעו בה ראיות, בשל צירופם של בעלי דין נוספים, צירוף שנעשה לסירוגין, בהתאם לקצב בירור העובדות על ידי בעלי הדין השונים, בירור, אשר יש לומר בצער, כי נעשה בעצלתיים.

העובדות הצריכות לעניין

ביום 10.6.14 הגיש המל"ל את הבקשה להצטרף כתובע נוסף, היא הבקשה אשר בפני.

המל"ל מבקש להשתית את עילת תביעתו על הוראות סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"). לדבריו, בעקבות התאונה הגישה התובעת תביעה לקיצבת נכות כללית, ולאור החלטות הועדות הרפואיות ופקידי התביעות, היא הוכרה כנכה, ובעקבות כך שילם המל"ל לתובעת את הסכומים המפורטים בבקשתו, ואשר החזרם מבוקש, ועל כן, ונוכח היות סכומם של תשלומי הגמלאות ששילם וישלם המל"ל לתובעת הינה אחת השאלות הכרוכות בבירור במסגרת התובענה דנן, מבקש המל"ל להצטרף כתובע נוסף בתיק זה.

התובעת והנתבע 1 מתנגדים לצירוף המבוקש, בטענה כי צירוף זה יגרום לסרבול ההליך ועיכוב של חודשים רבים נוספים בבירורו.

כמו כן, הם טוענים לשיהוי בהגשת הבקשה על ידי המל"ל, ומלינים על הגשתה ללא תצהיר כנדרש על פי הדין.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשת המל"ל ובתגובת התובעת והנתבע 1, מצאתי לנכון לקבל את הבקשה.

תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, מסמיכה את בית המשפט לצרף בעלי דין נוספים בכל שלב משלבי הדיון, לבקשת אחד מבעלי הדין, או אף ללא הגשת בקשה, מקום שנוכחותו "דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה" (לעניין זה ראו גם רע"א 9572/06 שירותי בריאות כללית נ' ליאון קורלנד ואח' (פורסם בנבו, 25.06.07)).

הלכה פסוקה היא, כי גישת בית המשפט בסוגיית תיקון כתבי טענות, וגריעת או הוספת בעלי דין, הינה בדרך כלל גישה ליברלית, וזאת מהטעם, כי התיקון המבוקש נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות ביניהם במחלוקת, וכך לייעל את ההליך המשפטי (ראו: ברע"א 2345/98 סלים דנגור ואח' נ' חנוך לבנה ואח', פ"ד נב(3) 427, 431-432 ; ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי ואח', פ"ד מו(3) 214, ר"ע 330/85 אלבו ואח' נ' רבינטקס תעשיות בע"מ ואח', פ"ד לט(2) 556).