סויטאת ואח' נ' גולדברגר ואח'

מבוא ועובדות מוסכמות:

1.בפניי תביעה כספית בעילה של הוצאת לשון הרע, לפיה התובעים מבקשים לחייב את הנתבעים בתשלום סך של 300,000 ₪.

2.התובעים הינם בני משפחה אחת. תובעים 1 ו-3 הינם בני זוג, ותובע 2 הוא בנם. התובעים מבני העדה הבדואית, תושבי עוספיא והם מתגוררים בבניין קומות.

במועדים הרלוונטיים לתביעה שירת נתבע 1 במשטרת ישראל בדרגת רפ"ק והוא היה מפקד תחנת המשטרה רכס הכרמל, הממונה, בין היתר, על היישוב עוספיא (להלן: "הנתבע" ו-"תחנת המשטרה" בהתאם).

3.ביום 22.2.14, ובעקבות קבלת מידע מודיעני בדבר אחזקת אמל''ח במקום, הגיעו שוטרים לאזור המגורים של משפחת סויטאת ביישוב עוספיא. דא עקא, בעקבות התקהלות תושבים במקום, ולטענת הנתבעים אף ניסיון לאלימות נגד השוטרים, הם נמנעו מביצוע חיפוש או מעצרים (להלן: ''האירוע'').

יובהר כי אין הסכמה בין הצדדים באם המידע המודיעיני האמור התייחס למי מהתובעים, כפי שאין הסכמה באם המתחם אליו הגיעו השוטרים בעקבות קבלת המידע הנ''ל הוא מקום מגוריהם של התובעים, או שמא של קרובי משפחה.

4.ביום 23.2.14, למחרת האירוע, בסביבות השעה 06:30, הגיעו שוטרים לביתם של תובעים 1 ו-3 וביקשו מהראשון להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. כמו כן, השוטרים ביקשו לעכב גם כן את תובע 2, אולם אותה עת הוא לא שהה בביתו.

בהגיעו לתחנת המשטרה, התבקש תובע 1 על ידי השוטרים להמתין באחד מחדרי התחנה. כעבור שעתיים נכנס הנתבע לאותו חדר והוא פנה לתובע 1 בניבולי פה, קללות וגידופים אשר הוקלטו על ידי האחרון (להלן: ''השיחה''). בסיום השיחה הודיע הנתבע לתובע 1 כי הוא משוחרר ורשאי לעזוב את המקום, וכך אכן היה .

5.עניינה של תביעה דנן הוא אפוא הקללות והגידופים אשר הטיח הנתבע בתובע 1 במהלך השיחה. מפאת חשיבות הדברים אצטט להלן את תמליל השיחה, ומראש יסלח לי הקורא על בוטות הדברים:

"משתתפים: