ת"א 30627-08-14 יפרח נ' מכלוף בכור ובניו בע"מ

עניינה של התביעה שלפניי, ליקויי בניה בדירה אותה רכש התובע מאת הנתבעת.

התובע הגיש תביעתו, במסגרתה טען לליקויים בדירה, עלות תיקונים עומדת על הסכום של 68,328 ₪. כן טען התובע לנזקים נוספים ובסך הכל עמדה תביעתו על הסכום של 79,328 ₪.

התובע תמך תביעתו לעניין הליקויים בחוות דעת מומחה מטעמו.

בכתב הגנתה, טענה הנתבעת, כי בדירה ישנם ליקויים מינוריים וצרפה לכתב הגנתה חוות דעת של מומחה מטעמה, שבה פורטו אותם ליקויים.

חוות הדעת הועברה לנתבע עוד עובר להגשת התביעה, לאחר שהתובע המציא לנתבעת את חוות הדעת מטעמו. בעת שהעבירה הנתבעת לתובע את חוות הדעת מטעמה, אף הציעה הנתבעת לתקן את אותם ליקויים, במסגרת אחריותה.

לאור המחלוקות בין הצדדים, לעניין שווי התיקונים, מינה בית המשפט מומחה מטעמו, אשר שם את הליקויים בעלות של 2,600 ₪, כאשר חוות דעתו כוללת בעיקר את אותם ליקויים שהנתבעת אישרה, כי קיימים בדירה וכי בדעתה לתקן.

בין לבין, מכר התובע את דירתו.

לאחר ישיבת קדם המשפט ולאור שיעור המחלוקת, הודיע התובע, כי הוא חוזר בו מתביעתו ומבקש לסלק התביעה ללא צו בדבר הוצאות.

הנתבעת הסכימה להצעת התובע, לדחיית התביעה, אך עומדת היא על תשלום הוצאות.

נותרה לפיכך לדיון מחלוקת הצדדים לעניין הוצאות, כאשר שני הצדדים מסכימים, כי דין התביעה להידחות.

הצדדים טענו לעניין ההוצאות בכתב.

על יסוד הסכמת הצדדים, אני מורה על דחיית התביעה.

אשר להוצאות, התובע טוען, כי יש לקחת בחשבון את השלב שבו הסתיים ההליך, את העובדה שויתר על פיצוי בסכום של 2,600 ₪, את ההוצאות שנגרמו לו וכן את העובדה שהגיש תביעתו בתום לב, כשהיא נסמכת על חוות דעת מומחה מטעמו. עוד טוען התובע, כי בחר משיקולי יעילות לחזור בו מתביעתו, אך לו היה מנהל את ההליך, יכול היה להביא לשינוי במסקנת המומחה מטעם בית המשפט ואף להוכיח, כי אמנם נגרמה ירידת ערך לדירה בשל הליקויים בה.