ת"א 30610-03-13 ראובן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

לפני בקשה למינוי מומחה בתחום האורולוגיה.

1. התובע, יליד 1960, נפגע בהתאם לנטען ביום 31.10.2011 בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). במסגרת תביעתו, עתר התובע בבקשה למינוי מומחים רפואיים בתחומי האורתופדיה והאורולוגיה ובהחלטתי מיום 04.09.2014, קיבלתי הבקשה למינוי מומחה בתחום האורתופדיה ודחיתי הבקשה למינוי מומחה בתחום האורולוגיה כיוון שלא צורף תיעוד רפואי שיש בו כדי להצביע על ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום רפואי זה.

    

2. כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדיה מונה ד"ר מיכאל מילגרם, אשר קבע בחוות דעתו מיום 12.01.2015, כי התובע סובל מנכות צמיתה בשיעור 10% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני, לפי סעיף 37 (7) א' לתקנות ביטוח לאומי (נפגעי עבודה). עוד, ציין ד"ר מילגרם כי אינו רואה צורך במינוי מומחה רפואי נוסף.

    

3. התובע הגיש תיעוד רפואי נוסף בתחום האורולוגיה וכעת עותר בשנית למינוי מומחה רפואי בתחום זה.

    

   טענות הצדדים

    

4. לטענת התובע אין ספק כי בתיעוד הרפואי שצורף לבקשה יש די כדי להקים ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום האורולוגיה, המצדיקה מינוי מומחה. עוד טען כי כיוון שמדובר בתביעה המתנהלת בהתאם לחוק הפיצויים, הרי שהדרך היחידה הפתוחה לפניו כדי להוכיח תביעתו, היא זו של מינוי מומחים מטעם ביהמ"ש.

    

5. הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, כל שמדובר הוא בבקשה לעיון חוזר בהחלטת ביהמ"ש מיום 04.09.2014, לפיה נדחתה הבקשה למינוי מומחה בתחום האורולוגיה. לטענת הנתבעת עיון במסמכים שצורפו לבקשה, אינם מצדיקים מינוי מומחה שכן התובע לא הציג רצף טיפולי ממועד התאונה ועד להגשת כתב התביעה. לחלופין, עותרת הנתבעת לכך כי במידה וימונה מומחה בתחום האורולוגיה, שכר טרחתו יושת על התובע.