ת"א 30583-04-14 מרינה נ' מרינה ואח'

1.בפניי בקשה לסילוק התביעה נגד המבקשים (נתבעים 28, 29 ו-32 בתביעה העיקרית).

2.המשיב מסכים למחיקת התביעה נגד המבקש 3 (נתבע 32 בתביעה העיקרית), ומתנגד למחיקת התביעה נגד המבקשים 1-2.

3.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, החלטתי להיעתר לבקשה במלואה מהטעמים הבאים:

א.בכל הקשור למבקש 3, מדינת ישראל – רשם המקרקעין נצרת (הנתבע 32 בכתב התביעה העיקרי), המחיקה נעשית לנוכח הסכמת המשיב, התובע בתביעה העיקרית.

ב.בכל הקשור למבקש 2, משרד מע"מ עכו, שוכנעתי מהאמור בתשובת המבקשים כדלקמן:

1.ככל שבית המשפט יורה על רישום הנתבע 21 כבעל זכויות בחלקה, יהיה הרישום בכפוף לתשלום חובותיו לשלטונות המס.

2.באשר לטענת המשיב בתגובתו, כי השלמת העסקה אינה יכולה להתבצע טרם ביטול ההערה שנרשמה על הערת האזהרה של הנתבע מס' 21 לטובת משרד מע"מ עכו, הרי לנוכח הוראות סעיף 38 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, והוראות פרק ג', סימן ז' לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, ובמיוחד לנוכח הוראות סעיף 126 לחוק התכנון והבנייה, אין ממש בטענת התובע בדבר הצורך במחיקת ההערה טרם השלמת העסקה (נפנה בנדון לתשובת המבקשת, פרק ג', המקובלת עלי).

ג.בכל הקשור למבקש 1, מנהל מסוי מקרקעין נצרת, האמור בתשובת המבקשת, כנגד טענות המשיב בתגובתו, מקובל עלי.

על התובע למצות את ההליכים באשר לחיוב העסקאות במס. לשם כך חלה על התובע החובה לפעול בדרך הקבועה בדין, הכוללת הגשת הצהרות אותן תבחן הרשות המקצועית והמוסמכת אשר הוא מנהל מסוי מקרקעין.