ת"א 30487-02-15 עירית חדרה נ' מ.מ.ן ר.א.ש. סחר ויזמות בע"מ ואח'

התובעת עותרת למתן פ"ד באין הגנה מעם הנתבעים 1+2.

ביחס לנתבע 3 מציינת הבקשה, "... בעניינו הוסכם כי יוכל להגיש בקשת רשות להגן במועד נדחה, נוכח טענות שהעלה נגד חבותו ומו"מ המתנהל בין הצדדים."

בעניין הנתבעת 1:

הבקשה נדחית, שכן מסירה לתאגיד אינה קבילה מעת שיושמה בהדבקה במען בכלל, ולאחר שלשה ביקורים במען, יום אחר יום, בפרט:

בתיק זה, לא הורה ביהמ"ש על ביצוע מסירה אישית. נהפוך הוא: ב"אישור פתיחת תיק" שנמסר לתובעת ביום 12/02/2015, עובר לפתיחת תיק זה, צוין במפורש כך: "יש להמציא את כתב הטענות הפותח לבעלי הדין שכנגד, בתוך 5 ימים, בדואר רשום עם אישור מסירה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת."

תקנה 477 בתקסד"א ("המצאה היא לנמען גופו או למורשהו") קובעת: "ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו,..."

תקנה 484 בתקסד"א ("המצאה לתאגיד") קובעת: "המצאת כתב בי-דין לתאגיד תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד, ולתאגיד שהוקם בחוק - בהנחת הכתב במשרדו של מנהל התאגיד; ..."

ניתן לחרוג מדרך המלך, וליישם המצאה בהתאם לסיפא של תקנה 476, "...כשאין הוראה אחרת בתקנות אלה."

בענייננו, ישנה "הוראה אחרת, זו המצוטטת לעיל מתוך "אישור פתיחת תיק".

בנסיבות הנזכרות באישור המסירה ובתצהיר המוסר, יושמה ההמצאה בהתאם להוראות תקנה 489 בתקסד"א: "שליח בי-דין שלא מצא שום אדם שאפשר לפי תקנות אלה להמציא לו כדין את הכתב, אף על פי שפעל בשקידה ראויה וסבירה, או שהאדם כאמור סירב לקבל את הכתב, ידביק את הכתב על הדלת החיצונית או במקום אחר נראה לעין בבית שבו רגיל האדם לגור או לעסוק."

הדרישה לפעולת השליח ב"שקידה ראויה וסבירה" [כאמור בתקנה 489 בתקסד"א] אינה מתקיימת, בעניינו. שלשה ביקוריו של השליח במען הנתבעת, היו כלהלן: