ת"א 30400-08-12 המוסד לביטוח לאומי נ' בר-וולפסון ואח'

1. ביום 8.7.14 התבקשה תגובת הנתבעים להצעת התובע להגיש סיכומים. לאחר שלוש החלטות "תזכורת" שעליהן לא טרחו הנתבעים להגיב נקבע דיון ליום 25.2.15 ואז התנצל ב"כ הנתבעים על "העדר התגובה שלו" בהחלטה בסוף הדיון נכתב בין השאר: "התובע הציע להגיש סיכומים על סמך הראיות כפי שהוגשו. במשך זמן ממושך לא נתקבלה תגובת הנתבעים. בשלב זה, אין הנתבעים מסוגלים לתת תשובה במעמד הדיון, והם יגישו אותה בתוך 14 יום. אם בדעת הצדדים לנהל ישיבת הוכחות, הם מתבקשים בתוך 14 יום להודיע מי יזומן לאותה ישיבה. אם לא תתקיים ישיבת הוכחות, ממילא ניתן להגיש סיכומים על סמך החומר הקיים."

2. התגובה לא התקבלה תוך 14 יום, ולאחר שהתובע הגיש בקשה וניתנה החלטה נוספת של בית-המשפט, ביקשו הנתבעים ביום 24.3.15 ארכה עד ליום 15.4.15 על מנת לגבש את עמדתם. המועד הוארך, אך הנתבעים לא טרחו להודיע על עמדתם במועד שהוארך ולא בכל מועד אחר. במהלך שמונה החודשים שחלפו נתן בית-המשפט לא פחות מחמש החלטות בענין, עד שנואש מהצדדים וביקש מהתובע ליתן טעם מדוע לא תמחק התביעה שזנח. אז ביקש התובע שלא תמחק התביעה אלא ינתן צו להגשת סיכומים.

3. בעקבות זאת ניתנה ביום 24.12.15 החלטה זו: "הנתבעת לא הגישה הודעה כלשהי ומכאן שאינה מבקשת להעיד איש ואינה מבקשת לקיים ישיבת הוכחות. לאור זאת יסכמו הצדדים טענותיהם בכתב..." בעקבות זאת הוגשה היום ע"י הנתבעים בקשה שזו לשונה: "אין הסכמה ולא ניתנה הסכמה להגשת סיכומים ע"פ ראיות. ביהמ"ש מתבקש לקבוע את התיק לשמיעה. אין הסכמה למבוקש ע"י ב"כ התובעת בבקשה מס' 17 לענין הגשת סיכומים."

4. בבקשה שהגישו הנתבעים הם מתעלמים לחלוטין מתוכן ההחלטה מיום 24.12.15 ומתוכן ההחלטה מיום 25.2.15 שצוטטו קודם. התנהלותם מבטאת בוז כלפי בית-המשפט, הוראותיו זמנו וסדרי עבודתו. הנתבעים בזבזו כשנה וחצי וגרמו לבית-המשפט ליתן לא פחות מ – 12 החלטות בטרם הואילו בטובם להגיש הודעה המהווה כשהיא לעצמה הפרה של החלטות בית-המשפט. בתוך 7 ימים יגישו הנתבעים הודעה המקיימת את ההחלטה מיום 25.2.15 ומתמודדת עם ההחלטה מיום 24.12.15. במסגרתה יתנו טעם מדוע לא יחויבו בהוצאות לטובת אוצר המדינה ולטובת התובע.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"ו, 27 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.