ת"א 30217-03-15 הוד נ' חי

1. לפני בקשה להורות על עיכוב הליכים בתיק ולהעבירו לבוררות בהתאם לסעיף 5(א) לחוק הבוררות תשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות"), בפני בורר שימנוה על ידי רשם האגודות השיתופיות או בהליך בוררות שיתברר בפני רשם האגודות השיתופיות. בקשה זו הוגשה מאחר והצדדים לתובענה הינם חברים באגודה שיתופית, הצרכנייה של עובדי חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: "הצרכנייה"), אשר על חבריה חל התקנון של הצרכנייה בו נקבע בסעיף 1 לחלק ו', מנגנון בוררות לפתרון סכסוכים בנסיבות מסוימות. 

2. הסכם הבוררות מבטא את הסכמת הצדדים למסור סכסוך שביניהם להכרעת בורר, במקום לפנות לערכאה שיפוטית. במקרה שתוגש אל ביהמ"ש תובענה והנתבע יבקש שהיא תתברר בבוררות, כמוסכם, מוסמך ביהמ"ש לעכב את הדיון בפניו וזאת מתוך מגמה למנוע הפרה של הסכם הבוררות (ראה: פרופ' סמדר אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, [כרך א' מהדורה רביעית מיוחדת] עמ' 250).

סעיף 5 לחוק הבוררות קובע:

"5. עיכוב הליכים בבית המשפט

(א) הוגשה תובענה לבית-משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.

(ב) בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב הגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה.

(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות."

הכלל הוא כי בית המשפט רשאי עפ"י סעיף 5 לחוק הבוררות לעכב הליכים בשל סעיף בוררות אולם הוא לא חייב. אחת הסיבות לאי העברת סכסוך לבוררות הינה לדוג' הסיבה כי העברה שכזו, על בסיס ההסכמה לא תפתור את מלוא הסכסוך שבין הצדדים.

3. הסכמה מוקדמת בהסכם לפנות לפתרון סכסוכים להליך בוררות כורכה בפגיעה משמעותית בזכות הגישה לערכאות של כל אחד מהצדדים המתקשרים בהסכם. פגיעה זו מתבטאת לא רק בוויתורם, למעשה, על הזכות להתדיין מול בית המשפט, אלה גם בנטילת מגבלות משמעותיות ביחס לאפשרויות ההשגה על הכרעת הבורר בעניינם. מכאן אף נובע כי המבחן המשפטי העיקרי להבחנה בין הסכמי בוררות לבין מנגנוני הכרעה מוסכמים אחרים נעוץ בשאלה אם כוונתם המשותפת של צדדים שיצרו מנגנון הכרעה מוסכם – כפי שהיא נלמדת מן החוזה שביניהם או מן הנסיבות – הייתה להגביל את יכולתם לפנות לערכאות לבירור הסכסוך שביניהם, בדומה להגבלות המוטלות בחוק הבוררות. הפגיעה בזכות הגישה לערכאות נחשבת למוצדקת רק אם היא אכן נובעת מבחירתו המוקדמת של המתקשר וזאת עקב חשיבות מעמדה של זכות הגישה לערכאות. על כן להוכחת הכוונה להתקשר בהסכם בוררות תידרשנה ראיות ברורות וחד משמעיות (ראה: רע"א 7608.99 לוקי, ביצוע פרויקטים (בנייה) 1989 בע"מ נ' מצפה כינרת 1995 בע"מ, פ"ד נו (5) 156).

4. ומן הכלל אל הפרט, עלינו לדקדק ולבחון את כוונת הצדדים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתקנון הצרכנייה, ולקבוע האם הייתה זאת כוונת הצדדים לנהל את הסכסוך שלפנינו בהליך בוררות.

בחלק ו' סעיף 1 לתקנון הצרכנייה נקבע כדלקמן: