ת"א 30124-09-13 אבני נ' שהראבני ואח'

1. המבקשת-הנתבעת עותרת לחייב את המשיב לגלות תדפיסי חשבון בנק שלו משנת 2007 ואילך. אומר בתמצית כי בכתב התביעה נטען שהמשיב הלווה כספים למבקשת, דבר המוכחש על ידה.

לטענת המבקשת, כך בבקשה, יש נחיצות לגילוי המסמכים האמורים להוכחות טענתה כי התנהלותו הכספית של המשיב היתה מול בנה סער שני בלבד (סעיף 5 לבקשה).

2. בתגובה מתנגד המשיב לדרישת המבקשת וטוען, בין היתר, כי מדובר בהרחבת חזית וכי לא נטענה עד כה כל טענה ע"י המבקשת כי בוצעו החזרים כספיים לחשבון המשיב.

הוגשה תשובה, אשר העלתה טענות חדשות שלא בא זכרן בבקשה, לפיהן מהמסמכים שצורפו לתצהיר העדות הראשית מטעם המשיב נפקדו דפי חשבונו שיכלו להראות האם אכן הוא זה שהעביר את הכספים לחשבון המבקשת. נוכח העובדה שהנמקה זו לא צוינה בבקשה, לא אתייחס אליה.

4. בכתב ההגנה מכחישה המבקשת מכל וכל קשר חוזי או מסחרי עם המשיב, וגורסת (גם בתצהירה) כי הקשר של המשיב היה רק עם בנה, שנמלט מהארץ. ממילא, אחת מהמחלוקות שיתבררו במשפט זה הינה הקשר העסקי בין הבן לבין המשיב.

5. נקודת המוצא בסוגיה זו, הנסובה על גילוי מסמכים ועיון בהם (שכן אלו מצויים ברשות התובעת), הינה גילוי מירבי, אשר יש בו בכדי לשרת את החתירה אחר האמת העובדתית. נפסק כי הגילוי נגזר מהזכות להליך ראוי, מקדם יעילות דיונית במובן הרחב ומשכך, משרת הן את אינטרס הפרט והן את אינטרס הציבור בכללותו (רע"א 4781/12 י.מ. עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (6/3/13) (להלן:"ענין עיני").

בהתאם לפסיקה, המבחן לדיון בבקשה לגילוי מסמכים הוא מבחן כפול:

"ראשית יש לבחון את מבחן הרלוונטיות, על שני היבטיו, דהיינו האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר) ומהי מידת תרומת הגילוי לקיומו של דיון יעיל בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב). שנית, האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו - דוגמת הכבדה על הצד שכנגד, קיומו של חיסיון או פגיעה בפרטיות - תוך עריכת האיזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה"(ס"ע (חיפה) 32460-04-12- ויקטור אלון נ' פרויקטור מתן שרותים בע"מ [פורסם בנבו] (11/2/14).