שריר ואח' נ' דיין ואח'

האם יש לחייב התובעים בתשלומי איזון לנתבעים בגין פירוק שיתוף המקרקעין, שבבעלות הצדדים, בדרך של רישום בית משותף? ומהו גובה תשלומי האיזון?

זו תמצית המחלוקת בהליך זה.

ההליכים בתיק

1. התובעים הגישו תביעה להורות על פירוק השיתוף במקרקעין הידועים כחלקה 241 בגוש 6372 (להלן: "המקרקעין"), בדרך של רישום הבנוי על המקרקעין כבית משותף.

2. הנתבעים 1-2 לא התנגדו לרישום הבית המשותף, כמבוקש, אולם זאת בכפוף לתשלומי איזון המגיעים להם, לטענתם, שכן רישום המקרקעין כבית משותף הביא לגריעה של 36 מ"ר משטח קניינם.

3. ביום 5.7.16 הגיעו הנתבעים 3-4 להסכמה עם התובעים במסגרת הסדר גישור, בדבר מתן פסק דין לפירוק השיתוף בדרך של רישום הבית המשותף.

4. ביום 16.3.17 במסגרת הסכם שקיבל תוקף של פסק דין חלקי, הסכימו התובעים והנתבעים 1-2 לפירוק השיתוף בדרך של רישום בית משותף כמבוקש, בכפוף לכך שההליך לקביעת תשלומי איזון יימשך בבית המשפט, כשכל צד שומר על טענותיו בעניין זה.

5. ביום 7.6.17 נרשם הבית כבית משותף ומאז כל אחד מהצדדים לתיק זה מחזיק בבעלותו חלקת משנה נפרדת, עם הצמדות קרקע כדלקמן:

   • התובעים 1-2 (להלן: "שריר") נרשמו כבעלי הזכויות בחלקת משנה 1, שלה צמודה קרקע בשטח של 274 מ"ר.

   • הנתבעים 1-2 (להלן: "דיין או הנתבעים") נרשמו כבעלי הזכויות בחלקת משנה 2, שלה צמודה קרקע בשטח 214 מ"ר.