ת"א 30089-04-13 חדאד ואח' נ' סיון ואח'

כללי 

1. בפני תביעה כספית בה נתבע סך של 411,689 ₪. בתביעה דורשים התובעים לפצותם בגין עלויות לתיקון נזקי רטיבות שהתגלו בבית שרכשו מהנתבעים, בגדרו של הסכם מיום 4.6.2012. מדובר בבית מגורים במושב כפר דניאל, הידוע כחלקה 261 בגוש 4599. הנתבעים החזיקו בזכויות בבית עד למועד מכירתו לתובעים על פי הסכם המכר הנ"ל.

    

2. לטענת התובעים, בטרם נקשרו בהסכם המכר, הבית הוצג להם כבית מגורים רגיל וסביר שאין בו בעיות מיוחדות. בהסכם המכר נכללה הצהרה של הנתבעים כי "אין בממכר ו/או בבית המגורים כל מום, פגם, קלקול או אי התאמה כלשהי, וכי כל המערכות המותקנות בבית המגורים פועלות ותקינות לחלוטין" (ס' 2.4). לפי כתב התביעה, זמן קצר לאחר שהתובעים קיבלו את הבית, הם הופתעו לגלות בקירותיו החיצוניים והפנימיים ליקויים שלא נראו בטרם ההתקשרות, ביניהם רטיבויות נרחבות ונזילות חמורות, טחב ועובש, הנובעים לדבריהם מבעיות מהותיות באיטום הבית ומליקויים בצנרת. התובעים טענו שפנו לנתבעים, אך אלה ניסו להתנער מאחריות וטענו שהטחב נוצר מחוסר אוורור, וכי לפני שמכרו את הבית העסיקו קבלן שיפוצים שטיפל בבעיות רטיבות.

    

3. התובעים טענו שהבית סובל מרטיבות רחבת היקף, ומבעיית אטימות בקירותיו ובחלונותיו. נטען כי הליקויים הוסתרו מהם בתחכום, בין היתר באמצעות כיסוי אזורי הרטיבות וצביעתם באופן שלא ניתן יהיה להבחין בהם.

    

4. התובעים הפנו לחוות דעת המהנדס מטעמם, מיכאל קרבצ'יק, שמצא כי הבית סובל מרטיבויות הנובעות מליקויים בצנרת, מחדירת מים מכיוון הגינה הצמודה לבית ומחדירת מים מחלונות הבית. המהנדס העריך את עלויות התיקונים בסך 354,435 ₪, לרבות דיור חלופי בתקופת השיקום. נטען כי המידע בדבר מצב הבית היה ידוע לנתבעים, אך הוסתר בכוונה, חרף היותו מידע מהותי שהיה בו כדי להשפיע על עצם החלטת הרכישה ועל המחיר שסוכם.

    

5. התובעים טענו להפרת הסכם, להפרת חובת תום הלב בניהול מו"מ ולעוולה, בכך שהנתבעים הציגו כלפיהם מצגי שווא. נדרשו פיצויים בגין נזק בהתאם להערכת המומחה מטעמם, ופיצוי בגין עוגמת נפש בסך 50,000 ₪ המתבטאת, לפי הנטען, במגורים בבית "מעוטר" ברטיבויות, תפרחות וטיח מתפורר וריחות רעים, מה שהופך את חייהם וחיי ילדיהם לבלתי נסבלים.

    

6. הנתבעים השיבו כי טרם ההתקשרות נמסר לתובעים שהיו בעיות רטיבות במקומות מסוימים בבית ואלה תוקנו, והוצגו בפניהם המקומות בהם נעשו תיקוני רטיבות, תוך שנאמר שהעבודה מצויה בשלב התייבשות. הוסבר לתובעים כי לאחר חורף 2011, שהיה גשום במיוחד, בוצעו תיקונים ע"י מומחה לאיטום, ובעלות משמעותית. נטען כי התובעים שאלו במפורש וראו במו עיניהם את מהלך התיקונים. לטענת הנתבעים, החזקה בבית נמסרה לתובעים לאחר השלמת התיקונים והצביעה ע"י קבלן האיטום. נטען כי התובעים מנסים להיתמם, שעה שהעובדות היו ידועות להם לפני רכישת הבית. הנתבעים טענו כי בהסכם הצהירו שאין בבית פגם או קלקול, על בסיס הידיעה של התובעים לגבי הרטיבות שטופלה, ובהתאם לכך שקבלן האיטום היה צפוי להשלים את העבודות לפני מסירת הבית. הנתבעים ציינו כי הם שילמו לקבלן האיטום סך של 43,200 ₪ לתיקון בעיות רטיבות.