ת"א 2987-09 שמעוני נ' סעידיאן
|
ת"א בית משפט השלום ירושלים |
2987-09
24.11.2015 |
|
בפני השופטת: מרים ליפשיץ-פריבס |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובעת: יפה שמעוני נ' מזובר - רז עו"ד נ' מזובר - רז |
הנתבעים: 1. עזבון המנוח אברהם סעידיאן2. סעידיאן אולגה ש' שלמה עו"ד ש' שלמה עזבון המנוח אברהם סעידיאן |
| פסק דין | |
|
1.התביעה שבפני היא לפינוי וסילוק יד ממושכר שבבעלות התובעת בעילה של הסגת גבול ולחילופין בעילה של נטישה מכוח חוק הגנת הדייר ואי תשלום דמי שכירות.
רקע:
2.עסקינן במושכר המצוי ברחוב דויד המלך 6 בירושלים, הידוע גם כחלקה 88 בגוש 30036 (להלן-"המושכר"; "החנות") שהושכר למנוח אברהם סעדיאן (להלן – "המנוח") ע"י הבעלים הקודם של המושכר (להלן-"המוכר") שהתובעת רכשה ממנו את הזכויות בנכס בו הוא מצוי (להלן-"הנכס").
3. התביעה הוגשה נגד המנוח בעילה של הסגת גבול בהיעדר הרשאה להשתמש ולנהל את עסקו במושכר. לחילופין נטען כי אם ייקבע כי המנוח היה דייר מוגן במושכר , קמה עילת פינוי נגדו בשל אי תשלום דמי שכירות ונטישת המושכר.
4.ביום 21.4.09 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד המנוח. פסק הדין בוטל לבקשתה אלמנת המנוח, הנתבעת 2 (להלן-"הבקשה לביטול פסק דין") בהחלטה שנתן כב' הרשם א' פוני ביום 25.3.12 (להלן-"ההחלטה"). בהחלטה הותר לתובעת להגיש כתב תביעה מתוקן ולפיו הנתבעים הם עזבון המנוח והנתבעת 2 (להלן-"הנתבעת").
טענות התובעת:
5.התובעת טוענת כי המנוח לא היה דייר מוגן במושכר משלא הוצג בפניה הסכם המעיד על כך. בנוסף נטען כי המנוח נטש את המושכר לפני פטירתו ולא דאג לשלם את דמי השכירות החודשיים. בנסבות אלו, איבד המנוח את זכותו כדייר מוגן במושכר. כפועל יוצא, אין לנתבעת זכויות במושכר מכוח חוק הגנת הדייר.
6. לטענת התובעת, הנתבעת חדלה מניהול החנות לאחר פטירת המנוח . לפיכך, קמה עילת פינוי נגדה בגין נטישה אם ייקבע שזכויות המנוח הועברו אליה.
טענות הנתבעים:
7.הנתבעים טענו המנוח היה דייר מוגן במושכר לאחר ששילם למוכר דמי מפתח כבר בשנת 1949 . המנוח ניהל במושכר את עסקו למכירת חפצי יודאיקה ודמי השכירות שולמו למוכר ולאחר מכן לתובעת. מחמת מחלתו של המנוח, נוהלה החנות עובר לפטירתו ע"י מי מטעמו ולא ננטשה במועד כלשהו. עם פטירת המנוח, היתה הנתבעת לדיירת מוגנת במושכר מכוח סעיף 23 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] התשל"ב- 1972 (להלן – "החוק") והיא מי שהמשיכה לנהל את החנות.
8.הנתבעת טענה כי היא שלמה לתובעת את דמי השכירות החודשיים ללא עוררין ולא נטען כנגד זכותה כדיירת ממוגנת במושכר. המושכר לא הועבר למאן דהוא כי אם החנות, נוהלה על ידי מי מטעם המנוח ומטעמה. לאחר פטירת המנוח, החנות נוהלה על ידה. לפיכך נטען כי לא קמה עילת פינוי ודין התביעה להידחות.
דיון והכרעה:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|