שיאון נ' דוידוף

א. מבוא

1.תביעת פיצויים בגין מותו של כלב במהלך טיפול רפואי.

2התובעת הייתה הבעלים של פרינס, כלב מסוג פקינז. ("הכלב" או "פרינס"). הנתבע הוא וטרינר והוא מנהל מרפאה לחיות בשוהם, בה מועסקים מספר וטרינרים. התובעת פנתה אל הנתבע לצורך טיפול רפואי בפרינס והיא שילמה לנתבע עבור השירות.

3.בגיל שנה לערך התובעת ביקשה לבצע לפרינס עיקור. היא הביאה את פרינס בבוקר יום ו', 10.10.2014, למרפאה של הנתבע. הניתוח כלל שני הליכים רפואיים, עיקור ותיקון בקע טבורי. הניתוח בוצע על ידי ד"ר אייל קליין, וטרינר העובד במרפאתו של הנתבע. במהלך ההתאוששות מהניתוח, לאחר ששהה במרפאה כ- 8 שעות, פרינס נפטר.

ב. טענות הצדדים

4.לטענת התובעת, ההליך הרפואי היה אמור להימשך 4 שעות. הוסבר לה שהניתוח פשוט יחסית, אולם קיים סיכון בהרדמה. כן נאמר לה שבתום הטיפול יתקשרו אליה על מנת שתגיע למרפאה לקחת את פרינס.

5.לטענת התובעת, היא התקשרה למרפאה בחלוף 4 שעות מהניתוח וכן מידי שעה לאחר מכן, ונאמר לה שפרינס טרם התעורר. בשעה 16:00 התקשר אליה ד"ר קליין ואמר שפרינס מתחיל להתעורר אך הוא מעוניין להשגיח עליו שעה נוספת. בחלוף שעה התובעת לא הצליחה ליצור קשר עם המרפאה, ולכן, באה למרפאה בשעה 17:30. אז הובהר לה על ידי אשתו של הנתבע (באת כוחו), שהנתבע וד"ר קליין לא נמצאים, ורק כאשר הנתבע יגיע היא תוכל לראות את פרינס. בשעה 18:00 לערך הנתבע הגיע למרפאה, בדק את פרינס והודיע לתובעת כי פרינס נפטר.

6.לטענת התובעת, הנתבע התרשל בכך שלא בוצעו לפרינס בדיקות דם חיוניות טרם הניתוח; ניתנו לפרינס חומרי הרדמה לא מתאימים; לא בוצע ניטור כראוי; הנתבע וד"ר קליין לא השגיחו על פרינס במהלך ההתאוששות; לא טיפלו כראוי עת הופיעה מצוקה נשימתית ולא ניהלו רישום רפואי כראוי. כמו כן, לטענת התובעת, הנתבע וד"ר קליין לא הבהירו את הסיכונים הכרוכים בניתוח.

7.לטענת הנתבע, ההתאוששות של פרינס התארכה וד"ר קליין נשאר להשגיח עליו 3 שעות נוספות. רק כאשר פרינס היה בהכרה מלאה, נשם רגיל ודופק הלב שלו היה תקין, ד"ר קליין העביר את פרינס לכלוב אשפוז עם מפזר חום, בידיעה שהנתבע יגיע מאוחר יותר וישחרר את פרינס לביתו. הנתבע הגיע כשעה לאחר מכן ומצא את פרינס מת.