ת"א 2975-06 מוחמד נ' תשלובת ח. אלוני בע"מ

בפני תביעת התובע, לפצותו בגין ליקויים במרצפות שרכש מהנתבעת, לרבות עלות החלפת הריצוף ועוגמת נפש, ובסך הכל הועמדה התביעה על סך של 87,57 ₪.

1. התובע רכש, בחודש 7/03 מרצפות טראצו משני סוגים (גוזיה ופוליה) מהנתבעת. המרצפות סופקו עוד באותו החודש. המרצפות רוצפו במועד שאינו ידוע במדויק, אולם אין מחלוקת כי הדבר נעשה במהלך שנת 2003 (אם כי קיים רישום בודד של הנתבעת לפיו התובע מסר כי הדבר נעשה רק בחודש 5/2004).

2. לטענת התובע, כבר במהלך ההנחה של המרצפות איתר הרצף פגמים במרצפות (המרצפות רכות, הפינות מתפוררות וקיימת גם התפוררות על פני המרצפת), ובעקבות תלונה לנתבעת הורתה זו לבדוק היטב את המרצפות ולמיינם לפני הנחתם, דבר שנעשה על ידי הרצף. הנתבעת מכחישה קבלת תלונה זו.

3. בחודש 1/05 נרשמה אצל הנתבעת, לראשונה, תלונה של התובע אודות ליקויים במרצפות, כאשר צוין ברישום אותה הפניה בתרשומת פנימית של הנתבעת, שהתובע מסר כי נכח בליקויים לראשונה כ-6 חודשים לפני כן, בסמוך למועד הכניסה להתגורר בבית. התובע מודה כי הנחת המרצפות התעכבה מעט ואלו לא הונחו בסמוך לאחר מועד האספקה. כמו כן מודה התובע כי לא נכנס להתגורר בבית בסמוך לאחר ביצוע הנחת המרצפות, אלא לאחר המתנה נוספת (שלא הוגדרה על ידו בזמן).

4. בחודש 6/05, לאחר שהתובע לא קיבל את עמדת הנתבעת, לאחר בדיקת נציג מטעמה, כי המרצפות תקינות, המציא התובע לנתבעת דו"ח בודק מהטכניון לפיו קיימים באריחים שבקומה הראשונה (אלו שנבדקו, מסוג גוזיה) סדקים וחורים קטנים בהיקף האגרגטים של שכבת המדרך, וכי מדובר בתקלה שבאחריות היצרן – הנתבעת ("נספח ד" לכתב התביעה – להלן: "דו"ח הטכניון"). אציין כבר עתה כי קריאת המסמך אינה מלמדת, כטענת התובע, כי הפגמים נמצאו בכל האריחים בקומה הראשונה, שכן אין כל פירוט מספרי במסמך כמה "מרצפות נבדקו".

5. לטענת הנתבעת בכתב הגנתה, בעקבות המצאת דו"ח הטכניון ועל אף עמדתה שאין מדובר בפגם בייצור, הביעה זו נכונות לבצע את הטיפול שהוצע באותו דו"ח, דהיינו מילוי והברקה של 80 מ"ר המרצפות מסוג "גוזיה", אולם התובע עמד על דרישתו להחלפת המרצפות. יצויין כי בהתאם להסדר הדיוני שהושג בין הצדדים, לפיו ההכרעה בתיק זה תעשה לאחר הגשת סיכומים בכתב לאחר הגשת חוות דעת מומחה בית המשפט, ויתרה הנתבעת על טענתה זו (אשר נדרש בירור עובדתי לגביה לאור הכחשת התובע את טענת הנתבעת), ומשכך לא היה מקום לחזור ולהיזקק לה במסגרת סיכומי הנתבעת, ובכוונתי להתעלם ממנה נוכח ההסדר הדיוני.

6. את התביעה הגיש התובע, תוך שהוא מסתמך על דו"ח הטכניון וכן על חוות דעת מומחה מטעמו (מר מרדכי שטיינר) לפיה, לאור כמות הסדקים והחרירים במרצפות, אין די בביצוע מילוי והברקה כפי שהמליץ הבודק מהטכניון, אלא יש לבצע ריצוף מחדש אשר עלותו 52,425 ₪ נכון לחודש 2/06.

7. הנתבעת מצידה הגישה חוות דעת ערוכה על ידי מר יצחק חיט, ואשר ממנה עולה כי בדיקתו העלתה שאין במרצפות פגמים בכמות ובגודל שיש בהם, עפ"י התקן הרלבנטי, להביא לקביעה כי המרצפות אינן מסווגות כמרצפות מסוג "א". מר חיט מצא פגמים באריחים בודדים (כ-20 במספר) אשר יש בהם פגמים של סדקים וחרירים, אולם מאחר וכמות זו הינה פחות מ2.5% מכמות האריחים שרוצפו בדירה, הרי שאין בכך להביא לקביעה כי קיים ליקוי באריחים שיש בו להביא לסווגם כסוג "ב". את הפגמים שמצא מר חיט ניתן לדעתו לתקן בדרך של "תיקון דנטאלי" בעלות של 500 ₪ או בדרך של ליטוש פני האריחים בעלות של 3,650 ₪.