ה. ס. ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

מבוא

1.זוהי תביעה בעילה של רשלנות רפואית בגין מעקב היריון רשלני, אשר הוביל, כנטען בכתב התביעה, להולדתה של הגב' ה' ס' (להלן: "התובעת 1"), אשר נולדה ביום 02/12/04, כשהיא סובלת ממחלת Hereditary Spastic Paraplegia (להלן: "HSP").

2.התביעה הוגשה על ידי התובעים ביום 16/05/13 כנגד מדינת ישראל – משרד הבריאות (להלן: "הנתבעת 1"), אשר הייתה הבעלים והמפעילה של תחנת טיפת חלב בסניף מקום מגוריהם של התובעים (להלן: "התחנה" או "תחנת טיפת חלב"), שם בוצע מעקב ההיריון של התובעת 2 בהריונה של התובעת 1. כן הוגשה התביעה כנגד שירותי בריאות כללית (להלן: "הנתבעת 2"), אשר, לטענת התובעים, אחראית אף היא למעקב ההיריון הרשלני שבוצע לתובעת 2.

3.התביעה כוללת גם את תביעת הוריה של התובעת 1, הגב' ח' ס' (להלן: "התובעת 2") ומר ח' ס' (להלן: "התובע 3") כמיטיבי נזקיה של התובעת 1. כן פורטה בכתב התביעה עילת התביעה של התובעים 2 ו-3 כהורי התובעת 1, ואשר נובעת מאותה מסכת עובדתית, וזאת בגין הנזק שנגרם לתובעים 2 ו-3 עקב לידתה של התובעת 1 במומיה.

4.בעקבות הגשת התביעה, הגישו הנתבעות, כל אחת בנפרד, בקשה לסילוק התביעה על הסף. בבקשות אלה טענו הנתבעות, כי יש להורות על סילוק התביעה על הסף משלושה נימוקים: העדר צירוף חוות דעת רפואית לתמיכה בטענות התביעה; העדר עילת תביעה לתובעת 1 לנוכח פסק דין שניתן בע"א 1326/07 ליאור המר נ' פרופ' עמי עמית (28/05/12) (להלן: "פסק דין המר"); התיישנות תביעת התובעים 2 ו-3.

5.ביום 12/12/13 ניתנה החלטה על ידי כב' השופט חננאל שרעבי, שדן בבקשות הנתבעות לסילוק התביעה על הסף.

6.אשר לטענת הנתבעות למחיקת התביעה על הסף בשל העדר הגשת חוות דעת תומכת בתביעה, ציין כב' השופט שרעבי בהחלטתו, כי אמנם התובעים לא הגישו חוות דעת לתמיכה בתביעתם וגם לא בקשה לפטור מהגשת חוות דעת כאמור, אולם, היות ומדובר בתביעה הנוגעת לקטינה, ולפנים משורת הדין, ניתנת לתובעים הזדמנות נוספת לצרף חוות דעת רפואית לתמיכה בתביעתם, תוך שהובהר כי ככל שזו לא תוגש, לא יהיה מנוס ממחיקת התובענה.

7.בנוגע לטענה בדבר סילוק התביעה על הסף בהעדר עילת תביעה לתובעת 1, קבע כב' השופט שרעבי, כי במסגרת פסק דין המר הוכרה עילת ההורים בגין "הולדה בעוולה" לגבי הקטין תוך ביטול עילת הקטין. בנסיבות אלה, נקבע כי אין לתובעת 1 עילת תביעה כנגד הנתבעות, ונותרה, לכאורה, עילת הוריה, התובעים 2 ו-3. לפיכך, הורה בית המשפט על מחיקת תביעתה של התובעת 1.

8.באשר לטענת התיישנות עילת התביעה של התובעים 3-2, ציין כב' השופט שרעבי כי על מנת שלא להותיר את הקטינים שנולדו במומם בשל מעשה עוולה לכאורי ללא מקור שיממן את צרכיהם, התפתחו בפסיקה מספר גישות: האחת קבעה כי מועד הולדת עילת התביעה של ההורים הוא יום מתן פסק דין המר, שכן קודם לשינוי ההלכה לא היו ההורים בעלי זכות תביעה קונקרטית, וממילא לא הייתה בידיהם זכות תביעה. הגישה השנייה גורסת, כי יש לקצוב תקופה של שנתיים מאז פרסום פסק דין המר, בו יתאפשר להורים מכאן ואילך להגיש תביעה, אשר התיישנה לפי דיני ההתיישנות הרגילים. במקרה הנדון ולנוכח סד הזמנים בו הוגשה התביעה, לאחר פרסום פסק דין המר, קבע כב' השופט שרעבי, כי תביעתם של התובעים 2 ו-3 הוגשה בתוך פרק זמן סביר ולא התיישנה.