ת"א 29689-02-10 כרדוש חליל - עצים בע"מ נ' עיריית נצרת עילית ואח'

לפני תביעה להשבת היטלי פיתוח אשר שולמו על-ידי התובעת לנתבעת 1, עיריית נצרת עלית, לפי דרישה שהונפקה לתובעת מטעם הוועדה המקומית לתכנון ובניה נצרת עלית, לאחר שהתובעת הגישה בקשה לקבלת היתר בניה להקמת מבנה במקרקעין שהיא בעלת זכויות בהם. הנתבעות 1 ו-2 יכונו שתיהן להלן למען הנוחות – "העיריה".

התובעת פנתה לעיריה בדרישה לבטל את ההיטלים שהושתו עליה. משפניותיה נדחו היא שילמה את ההיטלים תחת מחאה, ולאחר מכן הוגשה התביעה שלפני.

במקור הוגשה התביעה כנגד העיריה והוועדה המקומית. הנתבע 3, תאגיד המים מי-נע הפועל בתחום השיפוט של העיריה (להלן – התאגיד), צורף בשלב מאוחר יותר לנוכח טענת העיריה כי הוא בעל הדין הנכון בתביעת התובעת.

במוקד התביעה ניצבת טענת התובעת כי עובר לרכישת הזכויות במקרקעין, שולמו על-ידי הרוכשת המקורית (ממנה רכשה התובעת את הזכויות המקרקעין), תשלומי פיתוח עבור המקרקעין, וכי בנסיבות אלה חיובה של התובעת בהיטלי הפיתוח נושא התביעה, נעשה שלא כדין.

הרקע העובדתי:

1.התובעת היא בעלת הזכויות במגרש מס' 5/1א' לפי תכנית מפורטת ג/6317 בגוש 17532, חלקות 2(בחלק), 10 (בחלק), 11(בחלק) בשטח 2877 מ"ר (להלן – המקרקעין).

2.המקרקעין מצויים באזור התעשייה הר יונה בתחום שיפוטה של העיריה (להלן – אזור התעשיה).

3.במקור נרכשו הזכויות במקרקעין ביום 13.05.1999 על-ידי חברה בשם גולדאל בע"מ (להלן – גולדאל), מכוח הסכם פיתוח שנחתם בינה לבין בעל הקרקע - מנהל מקרקעי ישראל (להלן – ממ"י). להלן יכונה הסכם זה – הסכם הרכישה.

4.כפי שיפורט להלן, עבודות הפיתוח באזור התעשיה בוצעו על-ידי משרד התעשיה והמסחר (להלן – משרד התמ"ס), תוך שרוכשי המגרשים משתתפים בעליות הפיתוח על דרך של תשלום דמי פיתוח.

5.על רקע זה, קדמו לחתימת הסכם רכישת הזכויות בין גולדאל לממ"י מספר מהלכים ואישורים, כמפורט להלן.

6.ביום 12.1.1998 הודיעה העיריה, במכתב סגן ראש העיר המופנה למשרד התמ"ס, כי המועצה אישרה כדלקמן:

"אזור התעשייה מורדות הר יונה – לאור העובדה כי באיזור התעשייה הנ"ל בוצעו עבודות תשתית של ביוב, להוציא מתקנים אחרים ומכוני טיהור, וכן, תשתית אספקת מים, להוציא איגום וזכויות מים, וכן כבישים ותאורה, על ידי משרד המסחר והתעשייה או במימונו, אישרה המועצה כי אלה לא יגבו על ידי העירייה, מאת היזמים באזור זה ובתחומים אלה".

(נספח 4 לתצהיר מנהל התובעת).

7.ביום 23.11.1998 נחתם הסכם בין העיריה לבין חברת גולדאל, לפיו תשלם חברת גולדאל לעירייה סך 402,780 ש"ח בגין עבודות פיתוח שיבוצעו במקרקעין (להלן – הסכם עבודות הפיתוח). בהסכם צויין כי התשלום האמור מהווה תנאי לטיפול בבקשת גולדאל לקבלת המלצה להקצאת הקרקע מממשרד התמ"ס.

8.ביום 17.11.1998 הנפיקה העיריה אישור הממוען למשרד התמ"ס, לפיו החברה שילמה את דמי הפיתוח בגין המגרש (נספח 6 לתצהיר מנהל התובעת).

9.לאחר הדברים האלה נחתם ביום 13.5.99 הסכם הרכישה בין גלודאל לממ"י.

10.לפי העולה מהראיות שהוצגו, עבודות הפיתוח במתחם אזור התעשיה בוצעו בפועל על-ידי משרד התמ"ס, ועל כך אין למעשה מחלוקת (ראו עדות מר מרדכי קורן, מי שכיהן כמהנדס העיר וראש מינהל הנדסה בעיריה בתקופה הרלוונטית (להלן – קורן), עמ' 17 לפרוטוקול, ש' 30-32). רוכשי המגרשים, ובהם חברת גולדאל, שילמו עבור הפיתוח דמי פיתוח, אשר חושבו בהתאם לתחשיב עלויות הנהוג במשרד התמ"ס (להלן – דמי הפיתוח). יצויין כי הסכם עבודות הפיתוח שנחתם בין העיריה לבין חברת גולדאל מפנה לעניין עבודות הפיתוח לקריטריונים הנדסיים לפיתוח תשתיות בהתאם להוראות מנכ"ל משרד התמ"ס. מסמך הקריטריונים צורף על-ידי התובעת (נספח 2 לתצהיר מנהל התובעת), וממנו עולה כי מדובר בקריטריונים לביצוע תשתיות במקרקעין המיועדים לתעשיה, המבוצעות על-ידי המשרד.