ת"א 29657-06-11 אילן ואח' נ' הורסט אלבז ואח'

לפני בקשה לאחד את התביעה שכנגד שהוגשה על ידי המבקש, הנתבע, עם התביעה שהגיש נגדו המשיב בתיק זה.

המבקש והמשיב שניהם עובדים כמצילים ועל רקע זה נתגלעו ביניהם סכסוכים.

בתיק הוגשה ביוני 2011 תביעה על ידי המשיב בגין לשון הרע.

לאחרונה, ביום 8.12.15 ביקש ב"כ המבקש ארכה בת 90 ימים להגשת התצהירים מטעמו (לאחר שתצהירים, ותצהירים משלימים הוגשו מטעם המשיב).

ביום 27.12.15 ניתנה למבקש ארכה כמבוקש, וצוין כי לא יינתנו אורכות נוספות.

ביום 12.1.16 הוגש על ידי המבקש לתיק זה "כתב תביעה שכנגד ו/או תביעה", וביום 18.1.16 הוגשה בקשה למתן הוראות ולאיחוד התביעה שכנגד יחד עם התביעה.

התנהלות כאמור אין בידי לקבל.

על פי תקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), היה על המבקש להגיש תביעה שכנגד יחד עם הגשת כתב ההגנה מטעמו. המבקש לא עשה כן ומאז חלף זמן רב. המבקש לא הגיש בקשה להארכת מועד להגשת תביעה שכנגד, וממילא לא קיבל היתר להגשת תביעה שכנגד. לא אף זאת, אין ולו ראשית טענה לנימוק כלשהו שבגינו הוגשה התביעה שכנגד רק כעת, למרות שלטענת המבקש נעשו המעשים הנטענים על ידי המשיב בשנים 2009 – 2010, ובעת שהמבקש החליט להגיש תביעה נגדית, מצויה התביעה שבכותרת בשלב אחרון של הגשת התצהירים, ואין כל הגיון להשיג תביעה זו לאחור, כתביעה שהחלה רק עתה, רק בשל כך שרק כעת מצא המבקש לנכון לפעול למיצוי זכויותיו.

לאור כל האמור לעיל המסמך שהוגש כ"כתב תביעה שכנגד ו/או כתב תביעה" אינו כזה, למצער בתיק זה. המזכירות תוציא המסמך מתיקיית כתבי טענות. ככל שהמבקש שילם אגרה, תושב לו האגרה, ובכפוף לכל דין פתוחה לפניו הדרך להגיש תביעה בתיק אחר שייפתח לצורך זה.