ת"א 29614-07-15 גל ישראל בקר וצאן בע"מ נ' דבאח ואח'

התובעת הגישה תביעה כספית על סך 1,200,000 ₪ נגד הנתבעים, בטענה כי עשו ביניהם קנוניה במסגרתה נרכשה מהתובעת סחורה אשר תמורתה לא שולמה, תוך שהם מציבים את אחד מבני המשפחה בחזית העסקאות מול התובעת ולאחר שהחבויות הוטלו עליו נכנס להליכי פשיטת רגל.

לטענת התובעת, בני המשפחה פעלו באמצעות חברות שונות, תוך שהם מרוקנים נכסי החברות ומעבירים אותם לעצמם ולגורמים נוספים. במקביל, העבירו את הסחורה של התובעת תוך ניסיון לטשטש את מעורבותם בקבלתה ובהעברתה של הסחורה.

הנתבעים 1, 5 ו-6 התגוננו בפני התביעה ובשלב זה נדרש ב"כ התובעת להודיע האם התובעת עומדת על התביעה נגד נתבעים אלו.

יתר הנתבעים לא התגוננו וביום 4.2.16 ניתן נגדם פסק דין.

הנתבע 3 הגיש בקשה לביטול פסק הדין.

לטענת הנתבע 3, הוא לא קיבל את כתב התביעה ובהמשך גם לא קיבל את פסק הדין לאחר שניתן נגדו.

לגוף התביעה נגדו טוען הנתבע 3, כי הוא לא היה מנהל בחברות עמן ערכה התובעת את העסקאות ולא היה מעורב בביצוע העסקאות. לגרסתו, היה עובד שכיר בלבד באחת החברות והוא סיים עבודתו שם.

באשר לרישומו של הנתבע 3 כבעל מניות באחת החברות, לטענתו הוא העביר את מניותיו לדודו בחזרה לפני שנוצרה עילת התביעה. הלה היה גם מעסיקו. הנתבע 3 טוען, כי מעבר לקבלת שכר, לא קיבל רווחים או תשלום אחר.

התובעת התנגדה לביטול פסק הדין. לעמדת התובעת, הנתבע 3 קיבל את כתב התביעה ולא הגיש כתב הגנה ובהמשך גם קיבל את פסק הדין שניתן נגדו, אולם לא הגיש בקשה לביטולו.