ת"א 29566-12-10 א' ח' נ' בנק מרכנתיל דיסקונט נצרת סניף ראשי 17639

ענייננו בבקשת הנתבע לפסול חוות-דעת המומחה מטעם בית המשפט – פרופ' אליעזר קפלינסקי – קרדיולוג.

רקע:

1.בתאריך 16/01/2008 נשלחה לתובע ע"י הנתבע – בנק מרכנתיל דיסקונט (להלן: "הבנק" או "הנתבע"), הודעה על הגבלת חשבונו המתנהל בבנק, ובעקבות כך הוחזרו לו 16 המחאות, והוטלו על חשבונו ההגבלות החלות בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי.

בתאריך 20/02/2008, ומשהתברר, כי ההגבלה הוטלה בטעות, נשלחה לתובע הודעה ע"י בנק ישראל בדבר ביטול ההגבלה.

2.התובע טען בתביעתו, כי בשל עוגמת הנפש וההשפלות שספג מנושים שונים, בעקבות החזרת ההמחאות, החל לסבול ממצב נפשי קשה, ובעקבותיו הופיעו כאבים בחזה, עד שביום 22/02/2008 לקה בהתקף לב ואושפז בבית-חולים רמב"ם, שם עבר צנתור לב. לאחר מכן אושפז עוד מספר פעמים, הן בבי"ח רמב"ם והן בבי"ח נצרת.

3.לטענת התובע, הוא לקה בלבו, וסבל מאוטם בשריר הלב, ונותרה אצלו נכות צמיתה, כתוצאה מהלחץ הנפשי אליו נקלע בעקבות הטלת ההגבלה על חשבון הבנק שלו אצל הנתבע.

משכך, הגיש התובע תביעה זו לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, בעילת רשלנות.

4.מלבד הכחשות כלליות, טען הבנק בהגנתו להיעדר כל קשר סיבתי בין הטלת ההגבלה על חשבון התובע, אף שזו הוטלה בטעות, לבין התפתחות מחלת הלב.

5.כל צד תמך טענותיו בחוות-דעת רפואית מטעמו, בתחום הקרדיולוגי, ובית-המשפט מינה מומחה קרדיולוג מטעמו.

תחילה מונה פרופ' צבי שלזינגר, ולאחר שניתנה חוות-דעתו, הוריתי, בהסכמת הצדדים, על פסילתה ומינוי מומחה אחר תחתיו (ראה פרוטוקול דיון מ-28/02/2013), זאת לאחר שהתברר, כי המומחה נתן חוות-דעתו ללא שבדק את התובע. יצוין, כי פרופ' שלזינגר קבע בחוות-דעתו, כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 25% בתחום הקרדיולוגי, אך שלל קשר סיבתי בין האירוע של האוטם למצב הלחץ הנפשי ממנו סבל התובע, לטענתו בעקבות הטלת ההגבלה על חשבונו.

6.בעקבות כך מונה פרופ' אליעזר קפלינסקי, כמומחה קרדיולוג מטעם בית-המשפט.

בחוות-דעתו קבע פרופ' קפלינסקי, כי קיים קשר סיבתי בין הטלת ההגבלה על חשבון הבנק של התובע, דבר שגרם לדחק נפשי קיצוני, לבין הופעת האוטם בשריר הלב. כן קבע נכותו הצמיתה בתחום הקרדיולוגי בשיעור 40%.