סאלח חמיס ובניו בע"מ נ' עלאוי ואח'

לפניי תביעה (מאוחדת) על סך 100,939 ₪ - חוב שלטענת התובעת, חייבים לה הנתבעים, בגין התקשרות עסקית במסגרתה היו מבצעים עבורה הובלות, כקבלן משנה, ובמקביל רוכשים ממנה סולר.

לתמיכה בטענתה, הגישה התובעת חוות דעת רואת חשבון מטעמה, חשבוניות וכרטסת הנהלת החשבונות של הנתבעים.

הנתבעים הכחישו קיומו של החוב, ולהוכחת טענותיהם צירפו חוות דעת רואה חשבון מטעמם.

טענותיהם העיקריות של הנתבעים הינן כי יש לקזז מהחוב סכום המגיע להם בגין עבודות שבצעו עבור התובעת בחודש אוגוסט 2012, וכי התובעת רשמה פעולת זיכוי על סך 63,800 ₪ רק על מנת לא לשלם עבור עבודות אלה. עוד טוענים הנתבעים, כי כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת עצמה אינה תומכת בחוב הנטען, ועל פיה החוב מסתכם רק ב- 43,606 ₪, שכן החוב בגין השיק שלא כובד נרשם פעמיים. לטענתם, לא היה מקום לחייבם בהוצאות תשלום השיק המבוטל לצד ג', בסך 5,600 ₪ וטענה נוספת בפיהם, אותה העלו גם בפני המומחה שמונה מטעם בית המשפט, לפיה חשבונית על סך 64,018 ₪ לא הומצאה להם ולפיכך נמנעה מהם האפשרות לקזז מס בגינה.

אין באמור לעיל כדי למצות את טענות בעלי הדין.

ביום 25.2.14 ניתנה החלטה בדבר עיכוב הליכים נגד הנתבעת 1, בשל הליך פשיטת רגל המתקיים בעניינה.

המומחה שמונה מטעם בית המשפט, רואה החשבון אילן פרוינד, נפגש עם בעלי הדין, שמע את טענותיהם והתייחס אליהן, והעמיד את סכום חובם של הנתבעים לתובעת על סך 60,697 ₪ בערכי הקרן. אציין כי המומחה הכריע גם בסוגיות עובדתיות, בהן לא התבקש להכריע, וקביעותיו אלה אינן מחייבות את בית המשפט.

בעלי הדין הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה, בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984.