ת"א
בית משפט השלום פתח תקווה
|
2943-11-14
12/03/2015
|
בפני השופטת:
ריבה שרון
|
| - נגד - |
התובע- מבקש:
בנימין חגבי
|
הנתבע- משיב :
יניב לוי
|
| החלטה |
לפני בקשת הנתבע לביטול פסק-דין מיום 22/2/15, שנתן תוקף של פסק-הדין להסכם פשרה מיום 10/2/15
לטענת המבקש- פסק הדין "הושג במרמה, במעמד צד אחד, בהעדר הסכמה, והקשור בביצוע פלילי ע"י הנתבע ומי מטעמו בשוד כספי הפשרה, פריצה וחבלה במזיד ברכב עם תום ישיבת הפשרה". עוד הוא מבקש "להורות על הקפאת ההליכים בתיק עד לסיום החקירה בידי משטרת ישראל".
לאחר שבחנתי את הבקשה, התגובה לה והתשובה לתגובה- מצאתי כי דינה להדחות, ואנמק.
1.מהמצוי בפני עולה כי ביום 10/2/15 נחתם הסכם הפשרה. אין טענה בדבר זיוף חתימות מי מהצדדים או להעדר סמכות של מי מהחותמים עליו.
2.אין עסקינן בפסק-דין שניתן במעמד צד אחד בהעדר הגנה, למשל, ואף לא בטעות קולמוס או טעות סופר בפסק-דין וכו' מקרים הניתנות לתיקון בהתאם לסעיף 81 לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד-1984.
3.עסקינן למעשה בהסכם פשרה שנכרת בין הצדדים, אשר הדרך לבטלו הינה על ידי הגשת תביעה לביטולו. ראו למשל ע"א 2495/95 בן לולו נ. אטראש ואח' פד נא (1) 577 שם נקבע:
" פסק דין שבהסכמה אשר הוא יציר כפיו של הסכם בין בעלי הדין- מורכב משני חלקים: מההסכם שבין הצדדים ומהגושפנקא של השופט אשר זה הטביע עליו... המערערת אינה טוענת כי נפל פגם בהיבט השיפוטי של פסק הדין. טענתה היא כי בהסכם אשר מהווה תשתית לפסק הדין נפל פגם המקנה לה את הזכות לבטלו. פסק דין בהסכמה הוא הסכם מחייב שהוראותיו נוצרו והוצבו על ידי הצדדים... בהתאם לכך מכיר הדין בקיומה של עילה לביטול פסק דין שניתן בהסכמה בשל פגם בכריתת ההסכם העומד בבסיסו של פסק הדין. המסגרת הנורמטיבית לבירורה של טענה מסוג זה, נמצאת בפרק ב של חוק החוזים העוסק בביטול חוזה בשל פגמים שונים בכריתתו."
4. בשולי הדברים ודומה שלמעלה מן הצורך, אציין כי הסכם הפשרה נחתם עוד ביום 10/2/15, ובו ביום, לטענת ב"כ המבקש, בשעת צהריים (13:55), נשדדו ממנו כספי הפשרה . תלונתו למשטרה, שהעתקה צורף לבקשה, הוגשה בליל ה- 10/2/15 (בשעה 19:55). חרף זאת- לא נעשתה פניה מצד המבקש לבית המשפט, אלא במסגרת בקשה זו לביטול פסק-הדין, ובחלוף 12 יום ממועד החתימה על הסכם הפשרה והאירוע הנטען בבקשה. עוד בשולי הדברים- אציין כי הבקשה לא נתמכת בתצהיר לענין העובדות הנטענות בה, אך לא משום כך מצאתי שדינה להדחות, כי אם מהטעמים המפורטים בהחלטה. עוד אציין, למעלה מן הדרוש, כי הכרעה בבקשה לביטול מצריכה התיחסות לשאלות נוספות, לרבות גורלו של סכום הפשרה שאין חולק כי שולם ע"י הנתבעת לתובע באמצעות בא כוחו. ואולם- כאמור- המליך זה אינו המסגרת הנכונה.
5.סוף דבר: באם סבור המבקש כי נפלה טעות בהסכמות שניתנו ו/או שקיימת לו עילה על פי הדין, עליו לנקוט בהליך נפרד בהתאם להוראות הדין והפסיקה.
ראו בהקשר זה את שנקבע, למשל, בע"א 108/83 גולדשטיין ואח' נגד מדינת ישראל ואח' פד לט (1)
,780, 784:
" הלכה פסוקה היא מלפני בית משפט זה כי בעל דין הרוצה לבטל פסק דין שניתן בהסכמה מחמת פגם בהסכם שהוא בשורשו של פסק הדין, עליו להגיש תובענה משלו על כך."