ת"א 29409-01-16 סלם נ' בן מרדכי

בפני בקשה לסילוק על הסף של תביעה לפירוק שיתוף. התובעת והנתבע שותפים בדירה. התובעת היא דודתו של הנתבע, אשר ירש את חלקו בדירה מאביו המנוח. התובעת ואביו של הנתבע ירשו יחדיו את הדירה מאימם המנוחה. לטענת הנתבע, הסכסוך בדבר הזכויות בדירה והצורך לפרק את השותפות בה נובעים מסכסוך משפחתי, ועל כן, לטענתו, הסמכות לדון בתביעה מסורה לבית משפט לענייני משפחה.

התובעת טוענת שרשימה קרובי המשפחה אשר בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בעניינם, ואשר פורטה בסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995, היא רשימה סגורה, ואינה כוללת דוד-אחיין. לפיכך, אף אילו היה הסכסוך בגדר "סכסוך בתוך המשפחה", בית משפט לענייני משפחה לא היה מוסמך לדון בו.

הדין עם התובעת. כבר נפסק כי

"ישנן קבוצות של קרובי משפחה אשר אינם נזכרים כלל בחוק, כמו למשל, דוד, אחיין ובן-דוד. דומני, כי ניתן להבין זאת על רקע התכלית העומדת בבסיס החוק. רק בנוגע לאותו "גרעין קשה" של בני משפחה, אשר בגדרו מתעוררות מחלוקות, שמטיבן ומטבען הן מורכבות מהתחום המשפטי ומהתחום הרגשי גם יחד, נדרש הפתרון היסודי, המקיף והממצה אשר בתחום מומחיותו של בית המשפט למשפחה (ראו: בית המשפט לענייני משפחה, בעמ' 29-28).

זאת ועוד, סבורני כי חיובו של מי שאינו נמנה על "הגרעין הקשה" של בני המשפחה להתדיין בבית המשפט למשפחה עלול "לקפחו" לעומת מתדיין בבתי המשפט האזרחיים ולשלול ממנו מספר יתרונות דיוניים וראיתיים העומדים לו בבתי משפט אלה. הגמשת כללי הדיון ודיני הראיות לגיטימית כשמדובר בסכסוכים משפחתיים "אמיתיים" על מנת שלבית המשפט למשפחה יהיו כלים להתמודד עם סוג זה של סכסוכים ולהכריע בהם בדרך התואמת את הבעייתיות המיוחדת להם. אך ככל שפוחתת ה"משפחתיות" המעורבת בסכסוך ראוי לאפשר למתדיינים למצות את זכויותיהם הדיוניות והראייתיות הלגיטימיות במסגרת התדיינות אזרחית "רגילה"." (בעמ 164/11 ‏ ‏ פלונית נ' פלוני (29.4.12)) 

בנסיבות אלה, אני דוחה את הבקשה לסילוק התביעה על הסף.

נקבע לדיון ליום 26.10.16 בשעה 10:00.

ניתנה היום, ה' תמוז תשע"ו, 11 יולי 2016, בהעדר הצדדים.