פלוני נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ

בפניי בקשת התובע (להלן: "המבקש") למינוי מומחה בתחום הנפשי על מנת לבחון היתכנות היוותרותה של נכות צמיתה עקב תאונת דרכים בה הוא היה מעורב ביום 12.02.2015 (להלן: "התאנה").

המבקש טוען, כי עקב התאונה חלה החמרה קשה במצבו הנפשי, כאשר החל לסבול לאחר התאונה מפחדים, סיוטים וכדומה. עקב כך, פנה המבקש למוסד לביטוח לאומי בתביעה לנכות כללית שהכיר בנכותו של המבקש בשיעור של 50% בתחום הנפשי הכוללת החמרה במצבו הנפשי הקודם עובר לתאונה, שעמד על שיעור של 30% ולא זיכה אותו בגמלת נכות.

לתמיכה בבקשתו, צירף המבקש את פרוטוקולי הועדות של המל"ל – ענף נכות כללית לפני ואחרי התאונה.

לשיטת המבקש, די בכל האמור כדי לבסס ראשית ראיה לקיומה של נכות צמיתה עקב התאונה והמצדיקה מינוי מומחה רפואי בתחום הנפשי.

מנגד, מתנגדת הנתבעת (להלן: "המשיבה") למינוי מומחה בתחום הנפשי וטוענת, כי אין בפני בית המשפט תיעוד המבסס את הדרישה לראשית ראיה. נהפוך הוא, התיעוד שצורף מלמד על בעיה נפשית קשה שהייתה קיימת עובר לתאונה וללא כל קשר אליה.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, אני מחליטה להיענות לבקשה ולמנות מומחה בתחום הנפשי, ולהלן טעמיי לכך.

כאמור לעיל, התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 12.02.2015.

על-פי סיכום ייעוץ מיום 17.06.2015, קרי ארבעה חודשים לאחר התאונה, נבדק המבקש ע"י ד"ר סברינה ברשטיין, מומחית בתחום הפסיכיאטרי, אשר ציינה כי המבקש מתלונן על החמרה במצבו לאחר התאונה הוא מתאר פחדים, במיוחד פחד להתקרב לכביש, מתעורר בלילות, מתאר סיוטי לילה ומוסר ש"נמאס לו לחיות". כן מצאה ד"ר ברשטיין, כי המבקש "שקט מבחנה מוטורית. נראה מוזנח, בגדים לא נקיים, חולצה מחוררת. משדר חולשה ועייפות. דיבור ספונטני בתוכן – מתאר את מצבו הנפשי כ"גורע עוד יותר": פחדים, חרדות , נמנע מלהתקרב לכבישים. מתאר קשיי הרדמות וסיוטי לילה. חוסר מצב רוח. נמאס לחיות לדבריו אך ללא כוונות אובדניות אקטואליות. אפקט מצומצם דכאוני". ד"ר ברשטיין המליצה לחזור לטיפול תרופתי ומעקב סדיר.

עיון בפרוטוקולי ועדות המל"ל ענף נכות כללית לפני ואחרי התאונה שצירף המבקש לבקשתו מעלה, כי לפני התאונה סבל המבקש ממצב נפשי קודם והוא אובחן ע"י ועדות המל"ל כסובל מהפרעות נפשיות עם חרדה, שבגינן הוענקה לו נכות רפואית צמיתה בשיעור של 30% החל מיום 01.10.14.