ת"א 29189-06-14 סופר נווה חי בע"מ ואח' נ' סלע ואח'

לפניי בקשה לדחיית התביעה ולחילופין, למחיקתה על הסף.

המדובר הוא בתביעה שהגישה התובעת (להלן: "המשיבה") על סך של 56,769 ₪ כנגד הנתבע (להלן: "המבקש"). הוגשה גם תביעה שכנגד אך החלטה זו אינה עוסקת בה. עניינה של התביעה הנו נזקים שנגרמו לנכס המצוי בבעלותה או בהחזקתה של המשיבה כתוצאה מנזילה, שעל פי הנטען, מקורה בנכס המצוי בקומה העליונה, אשר בבעלותו של המבקש.

בבקשה שלפניי עותר המבקש לדחיית התביעה שהוגשה נגדו מחמת מעשה בית דין, המהווה השתק עילה, או לחילופין, למחיקה על הסף בשל העדר עילה לגופו של עניין.

טענת המבקש הנה, כי קודם להגשת התביעה דנא, הגישה המשיבה תביעה זהה לחלוטין, בתיק ת.א. 45885-02-14 (להלן: "ההליך הראשון"), במסגרתה הגישו הצדדים הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין. לטענת המבקש, מאחר ולא נטענה על ידי המשיבה טענה לפיה המבקש הפר את ההסכמה אליה הגיעו הצדדים, ומשלא הוגש ערעור על פסק הדין שניתן בהסכמה והוא הפך חלוט, הרי שאין בידי המשיבה להגיש התביעה דנא, שכן הסכם הפשרה ופסק הדין שניתן בעקבותיו סותמים את הגולל על העילה שבגינה הוגשה. בנוסף לכך טען המבקש, כי התביעה שהוגשה איננה מגלה עילה כנגדו, שכן על המשיבה היה למצות את זכויותיה אל מול חברת הביטוח ומשלא עשתה כן, טרם נולדה לה עילת תביעה כנגדו. עוד טען המבקש, כי חוות הדעת עליה ביקשה המשיבה לבסס תביעתה, איננה מגלה עילה, שכן עורך חוות הדעת לא ראה את ההצפה במו עיניו ועדותו מבוססת על עדות שמיעה בלבד, וכן שחוות הדעת מבוססת על הצעות מחיר שכלל לא צורפו והן ממילא מוכחשות.

המשיבה הגיבה לטענות המבקש וטענה, כי בהתאם להסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, התביעה שהוגשה נמחקה ולא נדחתה ולכן, לא ניתן לקבוע כי נוצר מעשה בית דין וממילא, יש לה הזכות להגיש תביעתה בשנית. לטענת המשיבה, אין כל משמעות לשאלה האם המבקש הפר את ההסכם אם לאו, ודי בכך שפסק הדין שניתן בהסכמה הורה על מחיקת התביעה ולא על דחייתה, על מנת שתהא בידיה הזכות להגיש תביעתה מחדש. ביחס לערכה הראייתי של חוות הדעת מטעם השמאי נטען, כי אין בטענות אלו כדי להצדיק מחיקת התביעה וממילא מדובר בראייה אחת המהווה חלק קטן מראיות התביעה, שבשל השלב המקדמי בו מצוי ההליך, טרם הוצגו, וממילא יש להעניק למשיבה את הזכות להוכיח טענותיה בראיות נוספות.

זה המקום לציין, כי לא מצאתי מקום לפרט את טענת המבקש ביחס לטעות שנפלה בציון מספר תעודת הזהות שלו, שכן על פי החלטתי מיום 12/4/2015, כתב התביעה תוקן בעניין זה.

אשר לטענות לאי מיצוי ההליכים אל מול חברת הביטוח והטענות הנוגעות להודעה לצד ג' שהוגשה על ידי המבקש כנגדה, הרין על פי החלטתי הנ"ל, ההודעה לצד ג' נמחקה. מכל מקום, טענה כי היה על התובעת למצות זכויות מול חברת הביטוח אינה מקימה עילה לסילוק על הסף, אלא לכל היותר ואם בכלל, יכולה היא להוות בסיס לטענה בדבר החובה להקטין נזק.

אומר כבר עתה כי טענתו של המבקש להיעדר עילת תביעה בשל פגמים כאלה או אחרים שהוא מוצא בחוות הדעת שהגישה התובעת, גם היא דינה להידחות. מקומן של טענות מסוג זה הוא במסגרת הדיון לגופו של עניין בתיק, ואין דבר או חצי דבר בינן לבין סילוק על הסף של תביעה.

למעשה, השאלות העיקריות שעולות מהליך זה הנן, מהו משקלו של הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, וליתר דיוק- האם בהינתן שמדובר בפסק דין שמאשר את הסכמת הצדדים, ושהסכמת הצדדים לא הופרה, מנועה המשיבה מלתבוע שוב בגין אותה עילה, על אף שהתביעה נמחקה ולא נדחתה.