ת"א 29096-08-16 באבא נ' באבא ואח'

1.בקשה למתן צו מניעה זמני. הצו המבוקש לפי הנוסח האמור במבוא לבקשה הוא: "צו מניעה זמני שיאסור על המשיבים או מי מטעמם לנקוט בכל הליך גביה מבצעי או מנהלי או אחר כנגד המבקש או להוציא או לעקל או כל פעולה משפטית כנגד המבקש עד לבירור הבקשה".

2.בבקשתו ובתצהיר התומך בה טוען המבקש, כי הוא מנהל עסק חדש למכירת נייר תעשייה וניילונים למוסכים שונים ולבתי מסחר. המבקש טען כי אביו- המשיב מספר 1 – אדואר באבא (להלן: "אדואר") נקלע לקשיים כלכליים, וכי לאחרונה ביקשו חלק מנושיו של אדואר לעקל את חשבונותיו של המבקש בבנקים והוא חושש שמא ימשיכו נושיו בהליכי עיקול כנגדו והדבר יגרום לקריסת עסקו.

3.בתובענה העיקרית שהגיש המבקש עתר הוא למתן פסק דין הצהרתי, לפיו כל הסחורה שנמצאת במחסן באזור התעשייה בשפרעם היא בבעלותו הוא, וכי אין לאדואר כל קשר לסחורה זו. כמו כן ביקש המבקש לאסור על המשיבים – נושי אדואר – לנקוט בכל הליך גביה מבצעי או מנהלי כנגד המבקש.

4.בתצהירו ובתביעה העיקרית טען המבקש כי הוא רוכש סחורות מבתי מסחר שונים כפי שעולה מן החשבוניות – נספח ב' לכתב התביעה, וכי אין כל קשר בין העסק שהוא מנהל היום לבין עסק דומה שניהל אביו באותו מקום . ע"פ הנטען אין כל קשר עסקי בין השניים (סעיף 9 לכתב התביעה) וכי כל הסחורה שהמבקש מוכר, הוא מוציא בגינה חשבונית הנושאת את שמו של המבקש ואת מספר העוסק המורשה שלו (נספח ג לכתב התביעה).

5.בסעיף 7 לתצהיר התומך בבקשה למתן צו זמני, טען המבקש כי המשיבה מספר 2 (להלן: "אריז") "ניסתה בכל כוחה לעקל אצלו או לפגוע בו בצד ג' וכן עשתה במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 5058220716". מדובר בתיק שמנהלת אריז כנגד אדואר, כאשר סכום החוב בו, מגיע כדי כ- 1,900,000 ₪ .

6.בתגובה שהגישה אריז לבקשה למתן צו זמני טענה היא, כי המבקש בא בשערי בית המשפט בחוסר ניקיון כפיים מובהק, זאת מאחר ואינו מגלה כי התנהל הליך בפני רשם ההוצל"פ בת"א במסגרת תיק ההוצל"פ הנ"ל (להלן: "תיק ההוצל"פ"), במהלכו נחקרו המבקש ועדים מטעם אריז ואף ניתנה בו החלטה מנומקת, לפיה נדחו טענותיו של המבקש באשר לבעלותו ברכוש המצוי במחסן ולגבי עיקולים על חשבון הבנק שלו, ורשם ההוצל"פ הותיר את העיקולים על כנם.

7.בנוסף טענה אריז כי חובו של אדואר הינו בגין סחורה שרכש ממנה בחודש 4/2016 וכי מדובר ב"תרגיל עוקץ" במהלכו רכש אדאור סחורה והכריז על חדלות פרעון. בטיעוני בא כוחה נטען כי סיפקה את הסחורה למחסן בו המבקש מנהל עתה את עסקו, לטענתו, ולאחר מכן שיתק אדואר את עסקו, אולם ממשיך לנהל את אותו עסק, ולמכור אותם מוצרים באותו מקום, כאשר הוא מסתתר מאחורי אישיות משפטית נפרדת – בנו המבקש- בן 23.

8.אריז טענה עוד, כי הגישה בקשה לעקל חשבונות בנקים על שם המבקש. המבקש הגיש בקשה לביטול החלטה זו, ולאחר דיון, שבו נחקרו עדים, נדחתה גרסת המבקש, וכאמור, נקבע כי העיקולים ייוותרו על כנם.

9.עיריית שפרעם, נושה בצורפה לתובענה, הגישה תגובה, לפיה על פי ספריה, מי שמחזיק בנכס שבו מתנהלת פעילות המבקש הוא אדואר, לכל הפחות משנת 2013 (ראו דברי ב"כ העירייה בעמודים 1 ו-2 לפרוטוקול ותגובת העירייה).