ת"א 29020-08-10 אבו טעימה נ' ק.ס.מ.ג קבלנים לעבודות תשתית ופיתוח בע"מ ואח'

רקע:

1.זוהי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע כתוצאה מפגיעתו בתאונה שאירעה בתאריך 06/12/2006, תוך כדי ועקב עבודתו.

התביעה מוגשת נגד הנתבעות 1 ו-2 בעילת רשלנות, חבות מעבידים, על פי פקודת הנזיקין; ונגד הנתבעים 3 ו-4 בעילה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד).

2.התובע, יליד 15/08/1969, עבד ביום התאונה בשירות הנתבעת מס' 1 בתור פועל, בביצוע עבודות תשתיות ופיתוח בשכונת "עראק אלשבאב" בעיר אום אל פחם.

הנתבעת מס' 2 – חברה לביטוח בע"מ, ביטחה בעת הרלוונטית את הנתבעת מס' 1 בביטוח חבות מעבידים.

התובע, ופועלים נוספים, עסקו בהנחת מכסה בריכת ניקוז, משקלו בין 400 – 450 ק"ג, כפי עדות התובע, באמצעות שופל שהרים את המכסה. המכסה נתלה בשרשרת ברזל שחוברה לכף השופל. לאחר הנחת המכסה, השרשרת השתחררה ופגעה בכף ידו השמאלית.

הנתבע מס' 3 היה הנהג של השופל (להלן: "הנהג"), ואילו הנתבעת מס' 4 הייתה המבטחת של השופל בביטוח חובה.

3.כתוצאה מהתאונה, נחבל התובע בכף ידו השמאלית, ונגרם לו שבר באגודל שמאל. התובע אינו טוען לנכות צמיתה כתוצאה מהתאונה (ראה הצהרת ב"כ התובע בדיון מ-11/09/2011).

המחלוקת בין הצדדים סבה, בעיקרה, סביב השאלה באם התאונה הינה "תאונת דרכים", כהגדרת המונח בחוק הפלת"ד, שאם כן, ומכוח כלל ייחוד העילה, דינה להידחות כנגד הנתבעות 1 ו-2, ולהתקבל כנגד הנתבעים 3 ו-4; או שמא אין היא "תאונת דרכים", כי אז דינה להידחות כנגד הנתבעים 3 ו-4, ולהתקבל כנגד הנתבעות 1 ו-2, בכפוף להוכחת אשם הנתבע כלפי התובע. כן חלוקים הצדדים בשאלת גובה הנזק.

משכך, אכריע תחילה בשאלה, אם מדובר בתאונת דרכים כהגדרת המונח על-פי חוק הפלת"ד.

סיכומי הנתבעות 1 ו-2 בתמצית:

4.כאמור, הנתבעות 1 ו-2 טוענות, כי המדובר בתאונת דרכים, וכי על-כן חל עקרון ייחוד

העילה, ודין התביעה נגדן להידחות:

א.נסיבות התאונה נכנסות לגדרי ההגדרה הבסיסית של "תאונת דרכים"; ולחילופין מקיימות הן את תנאי החזקה המרבה בדבר "ניצול הכוח המכני".