הגואל נ' מועצה אזורית רמת נגב

מבוא

1. התובע, מר אביב הגואל הגיש תביעה כספית כנגד הנתבעות, לתשלום פיצויים בגין פרסום לשון הרע, לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"), ובגין פגיעה בפרטיותו של התובע, לפי חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א - 1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות").

עניינה של התביעה, עוסקת במכתב אנונימי אשר פורסם על-ידי המועצה האזורית רמת נגב (להלן: "הנתבעת"), לחברי הכנסת אשר מתבסס לכאורה על עדות אנונימית של אדם, החושף סיפור אישי תוך שהוא מעלה אמירות לשון הרע קשות נגד התובע בהן נטען, כי התובע מנהיג "כת", ולכן הוא מסוכן, וכי הוא פגיעה מינית באחת החברות בכת.

לטענת התובע, הנתבעת 2, גב' אסי מנור הפיצה את המכתב האמור לכלל, באמצעות תושבי המועצה, באמצעות הודעת דואר אלקטרוני.

הנתבעת טוענת, כי בשל הפרסומים השליליים והקשים הרבים אודות התנהלותו של התובע בכלי התקשורת השונים, אין לו שם טוב, ועל-כן אין הוא יכול לטעון לפגיעה בשמו הטוב. כמו-כן, טוענת הנתבעת, כי האמירות שהועלו במכתב כנגד התובע אינן מהוות לשון הרע, ואף אם יוכח שכן הרי שעומדות לה ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע - הגנת אמת הפרסום והגנת תום הלב.

במסגרת החלטת יום 6.9.16 נקבע, כי לאחר שהתובע והנתבעת 2 הגיעו להסדר מחוץ לכותלי בית-המשפט, התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחתה.

טענות הצדדים

2. התובע טוען, כי ברבות השנים הקים עמותה בשם "מרכז האור", שהינה ללא מטרות רווח, ומטרתה קידום תחומי הרוח והעידן החדש.

התובע טוען, כי בעברו התגורר ביישוב קדש ברנע - יישוב של מועצה אזורית רמת הנגב (אשר ברשותה 18 יישובים), במשך כ- 5 שנים, ולאחר מכן עבר להתגורר במדרשת בן גוריון במשך כ- 8 שנים.