ת"א 28921-06-12 פרוכט ואח' נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח'

1.מונחת לפני בקשה ליתן צו המורה למשיבה - התובעת (להלן: "התובעת") להמציא לידי ב"כ המבקשות – הנתבעות 1-2 (להלן: "הנתבעות 1-2) "את סרט החתונה המלא של בתה של התובעת", בה השתתפה האחרונה.

2.בבסיס הבקשה מונחת הטענה כי מהמסמכים שצורפו לראיות התובעת עולה כי זו השתתפה בחתונת בתה ולאור טענותיה לפגיעה תפקודית מלאה יהא בסרט החתונה כדי לשפוך אור בעניין זה – לב לבה של המחלוקת בשאלת הנזק.

3.התובעת מתנגדת למבוקש.

בתגובתה הקצרה, אשר אינה נתמכת בתצהיר, ציינה כי "חשיפת קלטת החתונה תפגע באופן בוטה בפרטיות בתה של התובעת וכל אורחי החתונה, אשר מעולם לא נתנו הסכמתם כי צילומיהם יועברו לצד ג', במסגרת הליך כזה או אחר, וזאת בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א – 1981, בשים לב כי לא מדובר בצדדים להליך המשפטי" (ההדגשה במקור).

4.לאחר שנתתי דעתי לעמדות הצדדים מצאתי כי ראוי ונכון שתגובת התובעת תיתמך בתצהיר מפורט ועמדתה המשפטית תעוגן בהוראות הדין והפסיקה.

לצורך כך ניתנה בידה האפשרות להשלים תגובתה (ראה החלטה מיום 8.8.2016 בבקשה 66).

השלמה לא הוגשה חרף חלוף המועד שנקצב (5 ימים) ועל כן ניתנת החלטה זו על בסיס תגובתה החסרה של התובעת.

5.כאמור, התנגדותה של התובעת למבוקש נעוצה בטענה לפגיעה בפרטיות בתה ואורחיה "בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981" (להלן: "החוק").

5.1הטענה נטענה באופן כללי וכוללני, מבלי שנתמכה בתצהיר מפורט.

כך נמצא שלא הונח המסד העובדתי הנדרש לכל אחת משתי החלופות המנויות בחוק, בגדרן יבוא המבוקש כפגיעה בפרטיות וכוונתי להוראות סעיפים 2(3) ו- (4) לחוק.