ת"א 28861-08-17

לפניי בקשה מטעם התובעת (להלן גם: "המבקשת") לפטור אותה מהגשת חוות דעת רפואית כמצוות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") בתחום הפה והלסת ולהורות על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט לבדיקתה ולקביעת נכותה בגין התאונה נשוא התביעה. את בקשתה מנמקת התובעת במצבה הכלכלי הקשה שבגינו אין באפשרותה לשאת בהוצאות הנדרשות לקבלת חוות דעת.

תמצית העובדות וטענות הצדדים:

1. המדובר בתביעת נזקי גוף, שהגישה המבקשת, ילידת שנת 1937, בגין תאונה מיום 26.01.16, עת נפלה, לטענתה, ברחוב ז'בוטינסקי בתל אביב, כתוצאה מפגם במדרכה - הפרשי גובה ואריחים שבורים. כתוצאה מנפילתה נפגעה המבקשת בעיקר באזור הפנים והשיניים (להלן "התאונה").

   התביעה הוגשה כנגד עיריית תל אביב (הנתבעת 1) וכנגד הנתבעת 2 – חברה אשר, לטענת המבקשת, ביצעה עבודות תשתית במקום. במצורף לכתב התביעה הגישה המבקשת בקשה לפטור מהגשת חוות דעת רפואית ולהורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט – זו הבקשה המונחת לפניי.

   לכתב התביעה ולבקשה, צרפה המבקשת תיעוד רפואי ממנו עולה שבעקבות הנפילה, נחבלה בלסת, בשיניים ובצד שמאל בפנים. מעיון במסמכים הרפואיים שצורפו עולה שבעקבות הנפילה נשברה תותבת חלקית עליונה ובנוסף קיימת ניידות חזקה ב- 6 שיניים אשר היה צורך בעקירתן. כמו כן צורפה הצעת מחיר לתוכנית טיפול בעלות של 63,500 ₪.

   לטענת המבקשת אין לה יכולת כלכלית לשאת במימון חוות הדעת בתחום הפה והלסת הנדרשת להוכחת מצב בריאותה ונזקיה תוצאת התאונה. לבקשה צורף תצהיר ממנו עולה כי הינה בת 80 ומתקיימת מקצבת זקנה והשלמת הכנסה ובנוסף עובדת כמטפלת בילדים בשכר חודשי של כ 2,000 ₪ בחודש. אינה בעלת דירה או כל נכס אחר ומתגוררת בשכירות עם שותף בדירה בת 3 חדרים, עבורה משלמת כ- 2,100 ₪ בחודש. למבקשת שני בנים אשר אינם מסייעים לה מבחינה כלכלית. כמו כן מציינת המבקשת, כי היום שיניה הקדמיות חסרות ובשל מצבה, אין ידה משגת מלפעול לתיקונן. בנסיבות אלה, נטען שהכנסתה לא מאפשרת לה לממן חוות דעת רפואית לצורך הוכחת תביעתה כנדרש.

   לתצהיר לא צורפו מסמכים המעידים על הכנסות, אולם אלה צורפו לבקשת התובעת לפטור מתשלום אגרה, בקשה אשר התקבלה ביום 17.10.17. מהמסמכים עולה ששכרה החודשי של המבקשת, עבור טיפול בילדים נע בין 1,100 ₪ לבין 2,000 ₪. מחוזה השכירות שצורף עולה שדמי השכירות החודשיים הינם 680$. כמו כן צורף תדפיס חשבון עו"ש המעיד על יתרת זכות בסך של 1,220 ₪.

2. הנתבעת 1 (להלן גם: "המשיבה") מתנגדת לבקשה וזאת מאחר ולגישתה לא הוכח חסרון כיס. לטענתה אין די בצילומי המחאות על מנת להוכיח נתוני שכר וכי היה על המבקשת, לתמוך בטענתה כי לא שבה לעבודה סדורה, באמצעות תלושי שכר. המשיבה מדגישה, כי מעיון בתדפיסי הבנק עולה שהכנסתה החודשית של המבקשת עולה כדי 7,000 ₪ – 8,000 ₪ בחודש וכי יתרת חשבונה תמיד חיובית. מעיון בהסכם השכירות אין זכר לשותף המתגורר עימה ועוד נטען שלבקשה לא צורפו מסמכים המעידים על הוצאות מחיה – מים, חשמל וכד' וכמו כן לא ידוע האם למבקשת בן זוג המסייע לה כלכלית. זאת ועוד, לטענת המשיבה לא הוכחה כל ראשית ראיה לנכות, למעט תכנית טיפול שיניים, אשר אף היא אינה קושרת בין מצבה הרפואי של המבקשת לבין התאונה. בנסיבות אלה נטען שלא מתקיימים "טעמים מיוחדים", המצדיקים לפטור את המבקשת מהגשת חוות דעת.

3. אשר לנתבעת-2, התובעת הניחה דעתי שכתב התביעה הומצא לה וכי חלף המועד להגשת כתב ההגנה. הנתבעת-2 לא ביקשה ארכה להגשת כתב ההגנה. התובעת אמנם אינה עומדת על מתן פסק דין בלא הגנה ואולם ביקשה שמחדלי הנתבעת-2, לא יעכבו את ניהול ההליך. בנסיבות אלה, ועל אף שגם לנתבעת-2, הזכות לכאורה לומר את עמדתה בסוגיה, שעה שלא טרחה להגיש כתב הגנה איני רואה להמתין לתגובתה.

4. בתשובתה מבהירה המבקשת, שאין בידיה תלושי שכר לאור אופי עבודתה כשמרטפית והנוהג המקובל לפיו שכרה משולם בשיקים או במזומן וללא תלוש. מוסיפה וטוענת המבקשת, ששכר הדירה החודשי עומד על סך של 4,100 ₪, סכום זה יורד מחשבונה בכל 10 בחודש. בשל מצבה היא חולקת את הדירה עם דייר משנה, אשר נהג להעביר לידיה 1,800 – 2,000 ₪ במזומן בכל חודש. לאחרונה עזב הדייר והיא נאלצת לשלם את מלוא דמי השכירות לבדה. המבקשת מדגישה שלא אושר לה שימוש בכרטיס אשראי ועל כן היא משתמשת בכרטיס דביט אשר מונע ממנה להיכנס לחריגה בחשבון. ועוד מדגישה, כי הינה גרושה החיה ללא בן זוג.

   דיון והכרעה

5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את הנתונים והמסמכים שהוצגו, החלטתי להיעתר לבקשה בחלקה – שוכנעתי, כי הנסיבות מצדיקות לפטור את המבקשת מהגשת חוות דעת רפואית מטעמה ואולם לא שוכנעתי שיש להטיל על המשיבה את מלוא התשלום בגין המומחה שימונה.