ת"א 2864-01-13 צבאג ואח' נ' משרד הבריאות/מחוז צפון

פתח דבר

1.הנתבעת, מדינת ישראל משרד הבריאות, (להלן: "הנתבעת"), הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף נגדה, מחמת התיישנות.

רקע

2.התביעה הוגשה ב- 1.1.2013. התובעת הוקרנה בילדותה נגד מחלת הגזזת, התובעת טוענת נגד הנתבעת לרשלנות רפואית ולהפרת חובת היידוע מצד הנתבעת. לטענת התובעת, נזקיה נגרמו בשל רשלנות המיוחסת לנתבעת, ושעיקרה אי קיום חובה ליידע אותה בדבר סיכון מוגבר ללקות בגידולים מהסוג בו לקתה עקב הקרנות שעברה בילדותה, דבר שמנע ממנה גילוי מוקדם של הגידול וטיפול בו.

3.ביום 29.1.2002 הגישה התובעת תביעה על-פי חוק לפיצוי נפגעי הגזזת, התשנ"ד-1994 (להלן : "חוק הגזזת") ועצם הגשתה אינו שנוי במחלוקת.

4.על-פי הנטען בכתב התביעה, בילדותה קיבלה התובעת טיפול כנגד מחלת הגזזת. הטיפול ניתנן לתובעת, כחלק מההכנות לעלייה לישראל, כאשר עצם קבלת הטיפול היתה תנאי הכרחי לעלייה לישראל.

בתאריך 6.6.1995 עברה התובעת בדיקת CT, בה אובחן גידול (מנינגיומה) בראשה. בעקבות כך, עברה התובעת כריתת מנינגיומה מלאה בראשה ביום 19.6.1995.

עיקרי טענות הנתבעת

5.מעת גילוי המחלה בשנת 1995 ועד להגשת התביעה ביום 1.1.2013 חלפו יותר מ- 18 שנים. גם ממועד הגשת התביעה ע"פ חוק הגזזת מיום 29.1.2002 ועד להגשת התביעה חלפו 11 שנים. משכך, יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות.

6.הנתבעת מסתמכת על הנפסק בע"א 1535/13 מדינת ישראל נגד ציפורה איבי (3.09.2015) (להלן: "פס"ד איבי ציפורה"), שם נקבע כי מועד הפניה לוועדה הרפואית בתביעה על פי חוק הגזזת, יראה כמועד בו מולאה חובת היידוע.