ת"א 28586-10-14 ב.צ. ואח' נ' עירית חדרה ואח'

לפני תביעה בגין נזקי גוף.

1. התובע יליד 5/4/1950, טוען כי במהלך הליכה ספורטיבית, בה צעד על מדרכה בעיר חדרה, ליד אתר בניה של צד ג' 1, מקום בו הייתה המדרכה פגומה בשל עבודות בניה, הוא נאלץ לרדת אל הכביש, על מנת לעקוף את הגדר אשר הקיפה את אתר הבניה. התובע טוען כי בזמן הצעידה נתפסה רגלו בבור אשר נפער בין שולי המדרכה לפתח של תעלת ניקוז, רגלו השמאלית נפגעה והוא נחבל אף בברכו הימנית.

2. לטענת התובע הוא פנה לקבלת טיפול רפואי בקופת החולים "לאומית" שם חוסן כנגד טטנוס ורגלו נחבשה. התובע טוען כי שהה באי כושר במשך 56 ימים.

3. עוד טוען התובע כי מומחה מטעמו, פרופ' נרובאי קבע לו 10% נכות בגין הפגיעה וכן 5% נכות אסתטית בגין צלקות אשר נותרו בעקבותיה. התובע טוען כי הוא סובל עד היום מכאבים ניכרים ברגל וברך שמאל וכן מהגבלות תנועה ברגל זו. לטענתו, הוא נזקק לעזרת צד שלישי בביצוע פעולות היום יום ואינו מסוגל לשוב לחייו במסגרתם עוד קודם לתאונה.

4. התובע טוען כי התאונה אירעה עקב רשלנות הנתבעת אשר לא מילאה חובותיה כלפיו כהולך רגל והותירה על המדרכה מפגע בטיחותי חמור. עוד טוען התובע כי הנתבעת הפרה חובה חקוקה בהתאם להוראות ס. 63 לפקודת הנזיקין ופקודת העיריות.

5. התובע העריך את נזקיו בגין כאב וסבל בסך של 50,000 ₪, את הוצאותיו בסך של כ 20,000 ₪ ואת העזרה אשר קיבל מהצד השלישי בסך של 15,000 ₪. מכאן תביעת התובע אשר לפני.

6. הנתבעת טענה כי התובע לא הוכיח תביעתו ואף לא הוכיח את אחריותה של הנתבעת לקרות התאונה, שכן המדרכות ואף הכבישים אינם שטח סטרילי. לטענת הנתבעת בכל מקרה יש לייחס אשם תורם אשר לא יפחת מ 70% לתובע וכן ככל שיקבע כי קיימת אחריות, יש ליחסה לצדדי ג'.

7. הנתבעת טוענת כי ראשי הנזק להם טען התובע אינם רלבנטיים וכי פגיעתו של התובע הייתה קלה וחולפת וכל אשר יש לפני בית המשפט הוא נזק לא ממוני. על כן עתרה הנתבעת לדחיית התביעה תוך השבה של הוצאותיה ולחלופין קבלת הודעת צד ג' – הקבלנים אשר ביצעו עבודות בניה באזור בזמנים הרלבנטיים לתאונה.

8. צד ג' 1 טענה כי התאונה אירעה מחוץ לאתר אשר היה בשליטתה. האתר עצמו היה מגודר בגדר בטיחות הכוללת דרכי כניסה וגישה. צד ג' מטעמה לא עסקה בפיתוח הכבישים והמדרכות מחוץ לאתר, לא גרמה ליצירת מפגעים ומכאן כי אין להטיל עליה כל אחריות כלל. צד ג' 1 טענה כי את האחריות יש לכל היותר להטיל על קבלן העפר, הכבישים והתשתיות אשר עבד בשטח ועל התובע עצמו, יש להשית אשם תורם משמעותי.