ת"א 28468-09-09 פלוני נ' עטייה ואח'

העובדות

1.התובע יליד 1962, תושב השטחים, חשמלאי במקצועו, עבד אצל הנתבע 1, אליהו עטייה (להלן: "עטייה"), קבלן לביצוע עבודות חשמל, בביתו של הנתבע 2, משה כהן (להלן: "כהן"), שהיה בשלבי הקמה לאחר סיום עבודות השלד. (להלן: "הבית"). במסגרת עבודתו, ביום 8.2.2007 עלה התובע עם סולם וארגז כלים על גרם המדרגות שהוביל לקומה השלישית בבית. למדרגות לא היה מעקה והתובע איבד את שיווי המשקל ונפל מגובה רב. (להלן: "התאונה"). ממקום התאונה התובע פונה לבית חולים אסף הרופא, שם נבדק, צולם ואושפז ביחידת הטראומה. ביום 17.2.2007 נותח בניתוח של שחזור פתוח עם קיבוע פנימי של השברים באגן. ביום 26.2.2007 שוחרר מבית החולים למרכז שיקומי ברמאללה, שם המשיך בטיפול פיזיותראפי עם המלצות לטיפול רפואי קבוע ושיכוך כאבים תחת מעקב של רופא מטפל.

2.בתמיכה לתביעה הוגשה חוות דעתו הרפואית של ד"ר מוחמד יונס, מומחה בתחום האורתופדי, לפיה לתובע נכות צמיתה בשיעור 23.5% בגין שברים בחוליות, באגן והגבלה בתנועות פרק ירך ימין. ד"ר יונס קבע שיש מקום גם להפעיל באופן חלקי את תקנה 15 ולהעמיד את נכותו הצמיתה של התובע על 30%.

3.לטענת התובע יש לייחס רשלנות לכל אחד מהנתבעים, בכך שהפרו את הוראות הבטיחות בעבודה, בין היתר לא הציבו מעקה שימנע נפילה מגרם המדרגות, לא דאגו למתקן להרמת הסולם, ובכך הנהיגו שיטת עבודה פסולה ומסוכנת. הנתבעים גם לא הזהירו את התובע מפני הסכנות הכרוכות בעבודתו, ואף לא ציידו אותו באמצעי מיגון כלשהם (סעיף 6 לכתב התביעה).

4.הנתבעים הכחישו את נסיבות התאונה. לחילופין, נטען שלתובע רשלנות תורמת מכרעת. כהן צירף את חוות דעתו הרפואית של פרופ' נרובאי, לפיה נכותו הרפואית של התובע היא בשיעור 5% לפי סעיף 35 (1) בין א-ב' לתקנות המל"ל.

5.נוכח הפער בין חוות הדעת מטעם הצדדים, מונה ד"ר דרור כמומחה מטעם בית משפט בתחום האורתופדי (להלן: "המומחה"). על פי חוות דעתו של המומחה נכותו של התובע בגין השבר של הSacrum - 5% לפי סעיף 37(8)א', ובגין השבר של עצם הזנב, 5% נכות לפי סעיף 37(8)א'. נכותו המשוקללת של התובע היא 9.75%. המומחה סבר שאין להקנות נכות בגין שבר בחוליותT 8-10. המומחה לא זומן ע"י מי מהצדדים להיחקר על חוות דעתו.

דיון

חובת המעביד -  עטייה

6.הנתבעת, כמעבידתו של התובע, חבה חובת זהירות מושגית למנוע "סכנות צפויות" לעובד אשר מעביד סביר יכול וחייב היה לצפותן מראש (ע"א 663/88 שריזיאן נגד לבידי אשקלון, מז(3) 225; ע"א 145/80 ועקנין נגד המועצה המקומית בית שמש, לז(1) 113, 126). במסגרת חובת הזהירות המושגית של מעביד כלפי עובדיו עליו לדאוג לסביבת עבודה בטוחה, שיטות עבודה נאותות, אספקת חומרים, ציוד וכלי עבודה מתאימים. על המעביד גם לדאוג להדרכה, ולהזהיר את העובד מפני הסיכונים הכרוכים בביצוע עבודתו ולפקח על קיומם של אמצעי הזהירות הדרושים. (ע"א 477/85 אפרים בוארון נגד עירית נתניה ואח', מב(1) 420, 415; ע"א 1958/97 רפאל בן שטרית נ' רשות הנמלים והרכבות, דינים עליון נה 823; ע"א 662/89 מדינת ישראל נגד אנטון קרבון, מה(2) 593; ע"א 707/79. וינר את טיקו נגד סימון אמסלם, לה(2) 209; ע"א 688/79 נומר אסעד יזבק נגד קובטי מונעם, לו(1) 785; ע"א 515/83 באשיר עגור נגד דב אייזנברג לט(1) 197; ע"א 240/87 קריכלי נגד א.פ.ל., מג(3) 507; ע"א 655/80 מפעלי קירור בע"מ נגד אסתר מרציאנו, לו(2) 592 603-604; ע"א 14/08 מנסור כאמל עבד אלרחים נגד פלסטניר מפעלי אריזה פלסטיות בקיבוץ ניר אליהו, פורסם בנבו, 2.12.2009).