ת"א 28338-07-12 אסא ניר ואח' נ' מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בע"מ

לפניי מונחת תביעה כספית ע"ס 76,738 ₪, שעניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעים, לטענתם, ביום 30.01.09 כתוצאה ממפגע בכביש המצוי בשליטת הנתבעת.

עיקר טענות התובעים

התובעים טוענים, כי במועד הנקוב לעיל, התרחשה תאונה בכביש מס' 375 בסמוך ליישוב אדרת המצוי בפיקוחה ובאחריותה של הנתבעת, מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "מע"צ"), עת נהג התובע 2 באופנוע שבבעלותם המשותפת של שני התובעים (להלן: "התאונה").

לטענתם, ממכלול הראיות שהונחו לפתחו של ביהמ"ש, לרבות עבודות ניקוי הכביש שבוצעו ע"י מע"צ לאחר קרות התאונה והעדויות שנגבו מעדים שונים במשטרה ובביהמ"ש, עולה כי התאונה אירעה בשל החלקתו של האופנוע, שהיה רכוב ע"י התובע 2 ונוסע נוסף, על כתם שמן שהיה מצוי בעת התאונה על הכביש.

כתוצאה מתאונה זו, נהרס האופנוע כליל והוכרז עליו כאובדן מוחלט.

התובעים גורסים, כי הנזק נגרם ע"י מפגע המהווה "דבר מסוכן", כמשמעות מונח זה בסעיף 38 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), ומשכך מוטלת על מע"צ, בהיותה הממונה והאחראית על הכביש, החובה להוכיח כי לא התרשלה בטיפול בהסרת המפגע שהיסב נזק לתובעים. עוד מוטל הנטל על הנתבעת להוכיח, כי פעלה באופן סביר למניעת "הדבר המסוכן" שגרם לתובעים נזק, כפי שנקבע בבג"ץ 500/97 חברת מולטימדיה בע"מ נ' משטרת ישראל, פ"ד נב (3) 679, 697. לשיטת התובעים, הנתבעת לא עמדה בנטל זה, שכן היא לא הניחה ולו תשתית עובדתית מינימאלית לביסוס הגנתה ונמנעה מלהזמין עדים רלוונטיים לתמיכה בטענותיה, על אף שמדובר באנשים שהיו עדים בפועל להתרחשות התאונה ולקיום המפגע, לו טוענים התובעים, או כתמיכה ברישום הדוחות והראיות שהוגשו מטעמה בתיק. בהקשר זה, טוענים התובעים כי מסמכי ההגנה שצירפה הנתבעת אינם קבילים, שכן עורכם של מסמכים אלה לא זומן לדיון. לחלופין, נטען כי מסיבה זו משקלם הראייתי של מסמכים אלה הינו קטן.

התובעים מוסיפים וטוענים, כי מע"צ הסתפקה בהבאת מר מרדכי מישל (להלן: "מרדכי"), ששימש בתקופה הרלוונטית לתביעה זו כסגן מנהל אזור שפלה וירושלים במע"צ, כעד מטעמה, על מנת שזה האחרון יעיד על אופן טיפולה של מע"צ במפגעים באופן כללי ללא קשר לפרטי האירוע שבנדון. הנתבעת נמנעה מלזמן עדים רלוונטיים שטיפלו בהסרת המפגע מטעמה בזמן אמת ואשר היו יכולים להעיד על מה שארע בפועל ביום התאונה. לשיטתם, מדובר בעדות יחידה מפיו של אדם, שלא היה צד לכל האירועים שהתרחשו בדיווח המפגע ואשר כלל לא טרח, טרם מתן עדותו, לבדוק מול הגורמים הרלוונטיים במע"צ את הפרטים לאישורם, ולכן יש לפסול עדות זו בהיותה עדות מפי השמועה.

עוד נטען, כי מע"צ נמנעה מלהביא לעדות אדם שעבד ב'צוות הסיור' אשר ביצע, לטענתה, ביום התאונה את הביקורת בכביש ומצא כי הכביש היה תקין באותו מועד, וזאת ללא שניתן למחדל זה כל הסבר המניח את הדעת.

לגרסת התובעים, יש מקום לייחס לעדויות ולראיות בכתב שהגישה מע"צ משקל ראייתי אפסי ולקבוע, כי אין די בראיות אלו כדי להרים את נטל הראיה המוטל על כתפיה של מע"צ להוכיח שלא התרשלה בנסיבות העניין דנן. עוד נטען, כי מדובר במסמכים שהוכנו רק לצורך ניהול ההגנה בהליך דנן, וגם מטעם זה אין מקום להתיר קבלתם.