ת"א 28338-01-14 א.מ.צ שמש (1990) בע"מ נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ ואח', ת"א 28316-01-14 הכביש הבטוח בע"מ נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ ואח'
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
28338-01-14
10.11.2015 |
|
בפני השופט: יאיר דלוגין |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעות: 1. הכביש הבטוח בע"מ 2. א.מ.צ שמש (1990) בע"מ |
נתבעים: 1. נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ 2. עתיר (ע.א.) מהנדסים בע"מ 3. וקסמן-גוברין-שטרן ניהול פרוייקטים (צפון) בע"מ |
| החלטה | |
לפני בקשת התובעת 1 למחוק מתצהיר העדות הראשית של הנתבעת 2, התייחסות לכתב אישום שהוגש כנגד התובעת 1 וכנגד הדירקטור והמנכ"ל שלה, מר תחסין אבו מוך (המצהיר מטעמה בתיק דנא) וכן כנגד אחרים לרבות התובעת 2. עוד מבוקש למחוק את כתב האישום עצמו שצורף כנספח לתצהיר העדות הנ"ל. מדובר בכתב אישום בגין עשיית שימוש בחשבוניות פיקטיביות מצד התובעת 1.
בא כוח התובעת 1 טוען כי צירוף כתב האישום וההתייחסות אליו הנם בגדר עדות מפי השמועה. כן נטען כי כתב האישום לא רלבנטי כלל לתביעה הנוכחית. באת כוח הנתבעת 2 מנגד טוענת כי דבר הגשת כתב האישום רלבנטי שכן הוא מעיד על אופן ההתנהלות של התובעת 1 והמצהיר מטעמה. בא כוח הנתבעת 3 הצטרף לטיעוניה של באת כוח הנתבעת 2.
לאחר שקילת הדברים, אני מחליט למחוק את כתב האישום מהתצהיר כמו גם את סעיפים 1 – 3 לו המתייחסים אליו. אמנם, גם במשפט אזרחי ניתן להגיש ראיה על מעשים דומים ושיטה (ראה קדמי "על הראיות" עמ' 720 – 721). עם זאת, הדבר יותר כאשר צירוף הראיה הנה רלוונטית במובן שיש בכוחה לתרום לפתרון השאלה השנויה במחלוקת בין בעלי הדין.
לבד מכך שלא שמעתי מפיה של באת כוח הנתבעת 2 טיעון מפורט ומנומק כיצד כתב האישום יהיה בו כדי לתרום להכרעה בתיק דנא, הרי גם כאשר אני בוחן מיוזמתי את כל הנדרש להכרעה בשאלה זו, אני מגיע למסקנה כי התרומה של כתב האישום להכרעה בתיק דנא תהא אפסית.
המחלוקת בתיק דנא הנה האם נותרה הנתבעת 1 חייבת כספים לתובעת בגין עבודות שביצעה והאם נפלו במעשי או במחדלי הנתבעת 2 פגם המחייב את חיובה בסכום התביעה או חלקו. הכרעה זו תושתת בעיקר על פרשנות ההסכם ועל הוכחת נתונים כאלה ואחרים.
מכאן שהתנהלות התובעת הנטענת בכתב האישום ביחס לחשבוניות פיקטיביות רחוקה מלהיות קשורה לעניין הנדון בתיק זה. מאחר ומדובר בכתב אישום בלבד, גם לא ניתן להחזיק בנימוק שיש להותיר את כתב האישום כראיה להוכחת חוסר אמינותם של התובעת ושל המצהיר מטעמה, מה גם שממילא ההכרעות בתיק זה לא אמורות להתקבל בעיקר על פי מהימנות העדים או הצדדים, אלא כאמור, על פי פרשנות חוזה ונתונים שיוכחו.
כתב האישום וסעיפים 1 – 3 לתצהיר הנתבעת 2 נמחקים, אפוא, מהתצהיר הנ"ל.
בנסיבות, אין צו להוצאות בעניין זה.
ניתנה היום, כ"ח חשוון תשע"ו, 10 נובמבר 2015, בלשכתי.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|