נינווה בע"מ נ' ויקטור לוי חברה לבנין והשקעות בע"מ ואח'

1.שתי חברות התקשרו לצורך ביצוע עבודה משותפת במיזם להקמת 83 ממ"דים. האחת היא חברה קבלנית אשר הביאה להסכם את ניסיונה והסיווג הקבלני המתאים לביצוע העבודה והשנייה הביאה את הגב הכלכלי. בתום העבודות, ומאחר ולא היו רווחים למיזם, לא הגיעו הצדדים להסכמות בדבר היקף השקעותיהם והוגשו תביעות הדדיות. כל צד סבור כי האחר חייב לו, מאחר והשקיע במיזם יותר מחברו. יש לברר, לאור ההסכם בין הצדדים, מי מהצדדים חב לשני.

רקע וטענות הצדדים

2.חברת ויקטור לוי חברה לבנין והשקעות בע"מ (להלן: ויקטור לוי) היא חברה קבלנית בבעלות והנהלת שי תורג'מן (להלן: שי). ויקטור לוי ביקשה להשתתף בשנת 2009 במכרז של המועצה האזורית אשכול לבניית ממ"דים בקיבוץ נירים, אולם לא היו לה המשאבים לעשות כן. לצורך כך נוצר קשר עם חברת נינווה בע"מ (להלן: נינווה) ומנהלה ובעל מניותיה פליקס חג'ג' (להלן: פליקס). פליקס מימן את הערבות הבנקאית לצורך השתתפות במכרז אליו ניגשה ויקטור לוי, לה היה הסיווג הקבלני המתאים למכרז. לאחר שזכתה במכרז התקשרו הצדדים בהסכם לביצוע עבודה משותפת. ההסכם אינו נושא תאריך אולם אין מחלוקת כי נערך לאחר הזכייה במכרז.

עבודות הבניה נמשכו מאוגוסט 2009 עד ליוני 2010 (במשך כעשרה חודשים) והתשלום האחרון מהמועצה הועבר בספטמבר 2011. הצדדים חלוקים על נפקות פרק זמן זה על התמורה המגיעה להם.

מדובר בהסכם בן עמוד אחד, שערכו במשותף פליקס ושי ללא ייעוץ משפטי, הקובע בפשטות את מהות השותפות ביניהם לצורך ביצוע העבודות במכרז. העיקרון הבסיסי בהסכם הוא שותפות מלאה בהכנסות ובהוצאות וביצועו הוא על ידי ויקטור לוי תוך העברת הכספים שיתקבלו מהמזמין, מויקטור לוי לנינווה ומשם לספקים, תוך שפליקס אחראי על הפן הכספי. ההסכם מתאר את תנאי התשלום במכרז, שוטף + 55 יום ומציין כי הרצון הוא לשלם לספקים שוטף + 90 יום. נקבע כי תשלום שיתקבל מהמועצה לויקטור לוי יועבר במידית לנינווה, אשר היא זו שתבצע את כל התשלומים הדרושים לניהול המיזם. ההסכם קובע את התמורה לה זכאים הצדדים במהלך המיזם ומציין את השקעת כל צד בסך של 200,000 ₪.

בסוף ההסכם נקבע אופן ההתחשבנות, איזון השקעות אחריו תוחזר השקעת השותפים. נקבע כי לאחר תשלום ההתחייבויות תערך התחשבנות וכל צד יהיה זכאי למחצית מהיתרה. סעיף 16 להסכם מתייחס לזכות לריבית על השקעות עודפות (להלן: סעיף הריבית) ומאחר ומהווה רכיב מרכזי בתביעת נינווה, מובא כלשונו:

"באם אחד מהשותפים יידרש להשקעה הגבוה מסכום שהשקיעה השותף השני יהיה זכאי אותו שותף לתשלום החזר ריבית בשיעור של 18% על בסיס שנתי בחישוב רבעוני בין מועד השקעתו למועד החזרת הכסף שהושקע במזומן בפועל".

הסעיף האחרון להסכם קובע כי הצדדים רואים עצמם אחראים אישית לביצוע הפרויקט ועל בסיס ניסוח זה טוענת נינווה כי על שי לשלם לה באופן אישי את הסכומים שחייבת לה ויקטור לוי.

3.ראשונה הוגשה תביעת ויקטור לוי הנשענת מכתבו של שי הנושא תאריך 14.11.12. במכתבו טוען שי כי מספר חודשים לפני כתיבת המכתב התקיימה בין הצדדים פגישה ולאחר שעבר שוב על ההוצאות של ויקטור לוי מצא כי על נינווה להשיב לו כספים. עוד ציין במכתב כי בפגישה הובהר כי סוכם על ביטול סעיף הריבית בהסכם ואין מקום לחזור מסיכום זה. המכתב מתאר חישובים חשבונאיים המבוססים על התשלומים מהמועצה בניכוי סכומים שונים לפי המכרז וההסכם בין הצדדים. עוד מפרט סכומים שונים שנטען כי שולמו על ידי ויקטור לוי ומנגד את ההשקעות של נינווה. לפי תחשיבו של שי, המבוסס גם על ההנחה כי זכאי לשכר עד לספטמבר 2011, השקעותיה בכסף ועבודה של ויקטור לוי הינן 2,141,450 ₪ בעוד נינווה השקיעה רק 737,591 ₪. במכתב זה דורש שי מחצית מעודף השקעותיו בסכום של 699,522 ₪.