סורוג'ן ואח' נ' י.ט.

1.המשיב, ביחד עם המוסד לביטוח לאומי, הגיש נגד המבקשים ונגד נתבע נוסף תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף, בעילות נזיקיות של תקיפה, כליאת שווא והסגת גבול. ביום 27.5.2016 ניתן, לבקשת המשיב, צו עיקול זמני במעמד צד אחד, במסגרתו עוקלו הנכסים והזכויות הבאים עד לסך של 400,000 ש"ח:

1) זכויות המבקש מס' 1 (להלן: המבקש) בדירה בחלקה 2/172 בגוש 11196;

(2) זכויות המבקש בנכס בחלק מחלקות 1-10, 12-23, 24, 29-28;

(3) זכויות המבקש בנכס בתת חלקה 1 בחלק מחלקות 75 ו-77 בגוש 10874;

(4) זכויות המבקש בנכס בתת חלקה 3 בחלק מחלקות 75 ו-77 בגוש 10874;

(5) מכונית שמספרה 38-909-60 בבעלות המבקשת מס' 2;

(6) מכונית שמספרה 43-601-70 בבעלות המבקש.

2.המבקשים הגישו בקשה לביטול צו העיקול שניתן במעמד צד אחד. דיון בבקשה התקיים ביום 29.6.2016, ובמהלכו ביקש בא-כוחם לצמצם את בקשתו לביטול עיקולים מס' (1), (5) ו-(6) לעיל, דהיינו - ביטול עיקול הדירה בחלקה 2/172 בגוש 11196 וביטול העיקולים על שני כלי הרכב.

3.ביני לביני, ניתן ביום 6.7.2016 פסק דין חלקי לעניין החבות, ובו נקבעה אחריות המבקשים לביצוע עוולה של תקיפה כלפי המשיב.

4.בבקשה לצו עיקול זמני, שהינו סעד זמני, על מבקש הצו להוכיח התקיימות ארבעה תנאים: (1) קיומה לכאורה של עילת תביעה; (2) מאזן נוחות הנוטה לטובת מבקש הצו; (3) שיקולי צדק ויושר; (4) קיומה של הכבדה. תנאי רביעי זה הינו ייחודי לסעד הזמני של עיקול, ומצוי בתקנה 362 שמקומה בסימן א' לפרק כ"ח בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. התקנה, שהוספה בשנת 2001, קובעת כי על מנת לתת צו עיקול זמני על בית המשפט להשתכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין. משמעותה של אותה הכבדה נדונה בפסיקה, בה נקבעו עקרונות ושיקולים שלאורם על בית משפט לפעול. נפסק כי הדגש במתן צו עיקול עבר מהצורך לייחד נכסים לשם ביצוע עתידי של פסק הדין, לצורך למנוע שינוי מצבו של המבקש לרעה עד למועד פסק הדין, וכי אין לתת צו עיקול זמני על דרך השגרה. את ההכבדה יש לבחון לפי יכולתו של זוכה פוטנציאלי לממש את זכייתו. הוכחת מעשי הברחה עשויה לבסס טענת הכבדה, כמו גם היעדר יכולת כלכלית של נתבע. לעתים, גובה סכום התביעה עשוי להוות אינדיקציה לקיום הכבדה.

5.בתצהיר שצורף לבקשה להטלת העיקול הזמני, ציין המשיב כי הוא "משוכנע כי עם קבלת החלטתו של בית המשפט הנכבד בעניין החבות, ככל שתהיה לטובתי, ידאג סורג'ון להעלים את כל רכושו ו/או רכושה של המשיבה, כך שבבוא העת לא יהיה לי ממי להיפרע". עוד נטען כי יתכן והמבקש כבר פעל בדרך של מישכון נכסיו לאחרים, וכי במידה וביצוע פסק הדין יוכשל, לא יהיה למשיב ממי להיפרע.

בחקירתו הנגדית אמר המשיב כי משכון נכסים לאחרונה על-ידי המבקש מעיד על הברחת נכסים, כי במקום אחר עשה המבקש "מספר תרגילים" וכי חששו נובע מהיכרותו האישית את המבקש.