ת"א 28246-09-16 ל.ש. פיוניר טכנולוגיות ותקשורת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

1.המבקשים עותרים לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להוצאות בסך שלא יפחת מ- 75,000 ₪. המשיבה הגישה תביעה בסך 366,000 ₪ בגין נזק נטען שנגרם לה מכך שהעמידה אשראי לטובת חברה אחרת ונאלצה לשאת בסכומי התביעה שלא לצורך. נטען כי הבנק משך שלא כדין כספים מפיקדון שהעמידה לטובת אותה חברה, לא גילה לתובעת אודות מצב החברה וגרם לחיובי יתר שהתגלגלו לפתחה של התובעת. מעבר לבנק נתבעו מנהליו הבכירים בטענה לאחריות "מניסטריאלית" לפעולות הבנק.

המבקשים טוענים כי התובעת העלימה עובדות מהותיות, לרבות קשר עמוק בין מנהלה לחברה לטובתה הועמד האשראי וסיכויי התביעה קלושים, במיוחד נגד המנהלים. בגין טענות אלו הוגשה בקשה לסילוק על הסף ופורטו הם בכתב ההגנה.

2.בבקשה נטען כי לאור היות המשיבה חברה יש לחייבה בהפקדת ערובה להוצאות. נטען כי נכסי החברה משועבדים לבנק לאומי והודגש כי עילת תביעתה חלשה.

המשיבה הגיבה לבקשה ללא תצהיר וצרפה אישור מבנק לאומי המעיד על יתרות זכות של מעל שלושה מיליון שקלים. נטען כי בנסיבות אלו אין מקום לחייבה בערובה להוצאות שנועדה למנוע גישתה להליך השיפוטי.

בתשובה נטען כי בהעדר דו"חות כספיים מלאים ונוכח קיומם של שעבודים על כלל נכסיה, אין בי בריכוז היתרות שצורף כדי להוכיח איתנות כלכלית.

3.בבר"ע 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי (מוטי) זיסר, 13.7.08 קבע כב' השופט א' גרוניס כי הכלל הנגזר מהוראות סעיף 353א לחוק החברות הוא כי חברה התובעת מחויבת להפקיד, לפי בקשת הנתבע, ערובה להוצאות. חזקה זו ניתנת לסתירה אם הוכיחה התובעת כי באפשרותה לשלם הוצאות ההליך או אם נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה. בשיקול השני יובאו בחשבון סיכויי התביעה, האם הבקשה לחיוב בערובה נועדה למנוע תביעה אמיתית של החברה וכן תרומת הנתבע למצבה הכספי של החברה.

ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, 11.2.09 חידד כב' השופט ח' מלצר, את היחס בין סעיף 353א לחוק החברות לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי תוך מתן דגש לזכות הגישה לערכאות ביישום ובקביעת שיעור הערובה בנסיבות כל עניין ועניין.

מהוראות חוק החברות ופרשנותו עולה כי אין חולק כי ההוראות המהותיות ביחס לחיוב החברה בערובה להוצאות מחייבות ככלל הטלת ערובה, אלא אם עמדה החברה בנטל להוכיח כי נסיבות העניין או יכולתה הכלכלית מצדיקות להימנע מהטלת ערובה כאמור. בבחינת החריגים, נעזרים בכלי הדיוני של הטלת החיוב בהוצאות, תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, ופרשנותה. סיכויי ההליך ישפיעו רק במקרי הקיצון, קרי אם סיכויי התביעה טובים מאוד או גרועים מאוד.

עם זאת, עיון בפסיקת בית המשפט העליון מלמד כי גם בתביעות בסכום משמעותי, סכום הערובה נקבע באופן מתון נוכח מעמדה של זכות הגישה לערכאות.

4.אמנם המשיבה הציגה לכאורה יכולת כלכלית לשאת בהוצאות ההליך, אולם בחרה לא לטעון דבר ביחס להתחייבויותיה או נכסיה האחרים. חברה לא יכולה להסתפק בהצגת דף חשבון לצורך הוכחת איתנותה הכלכלית ועליה "להתפשט" מבחינה כלכלית, בדומה לבקשה לפטור מאגרה, כדי להוכיח את מצבה הכלכלי לאשורו. על כן אין די בריכוז היתרות מבנק לאומי שצורף ולו רצתה התובעת להוכיח יכולת כלכלית היה עליה לכל הפחות לצרף מאזנים, דו"ח רווח והפסד ולהציג את כלל התחייבויותיה השוטפות אל מול כלל נכסיה.