ת"א 28241-04-11 בנק הפועלים בע"מ נ' פ'

1.בפניי תביעה כספית לפיה התובע מבקש לחייב את הנתבע בתשלום סך של 130,617.77 ₪ נכון ליום 3.4.11.

התביעה הוגשה בהליך של סדר מקוצר. הנתבע הגיש בקשה למתן רשות להתגונן ולאחר דיון בבקשה, במהלכו נחקר הנתבע, ניתנה לו רשות להתגונן והדיון בתביעה עבר לסדר דין רגיל.

2.אין חולק כי ביום 19.12.05 פתח הנתבע אצל התובע חשבון בנק מס' ******, ולצורך כך הוא חתם על בקשה לפתיחת חשבון ותנאי ניהול החשבון (להלן: "החשבון").

במסגרת ניהול החשבון, הועמדו לנתבע מספר הלוואות.

3.לטענת התובע בתמצית, לבקשת הנתבע הועמדו במסגרת החשבון, בין היתר, שתי הלוואות, האחת על סך של 135,000 ₪ אשר הועמדה ביום 11.4.10 (להלן: "ההלוואה הראשונה"), והשנייה על סך של 2,300 ₪ אשר הועמדה ביום 2.1.11 (להלן: "ההלוואה השנייה").

לצורך העמדת כל אחת מההלוואות כמפורט לעיל, חתם הנתבע על כתב התחייבות להחזר ההלוואה. בכתב ההתחייבות ביחס להלוואה הראשונה נרשם כי מטרת ההלוואה היא כיסוי חוב, ובכתב ההתחייבות ביחס להלוואה השנייה נרשם כי מטרת ההלוואה היא ארגון חוב.

כמוסכם, סך של כ-130,700 ₪ מתוך סכום ההלוואה הראשונה הועבר לסילוק הלוואה קודמת שהנתבע נטל במסגרת החשבון, והיתרה בסך של כ-2,300 ₪ נועדה לכיסוי תשלום משכנתא שהנתבע נטל מבנק הפועלים – אגף משכן.

בפועל, הנתבע לא עמד בהתחייבויותיו להחזר ההלוואה הראשונה והשנייה, או לסילוק החוב שנוצר בחשבון, מכאן התביעה כאשר הסכום הנתבע מורכב מכל אלה: