ת"א 28220-08-14 א. נ' בנק דיסקונט לישראל בעמ

לפני בקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

לאחר ששקלתי את נימוקי הצדדים הרי שאני קובעת כי דין הבקשה לדחות וזאת ממספר טעמים:

א.הבנק מבקש כי אורה לתובע להפקיד את כל הנזקים שעתידים להיגרם לבנק היה ובסופו של יום תביעת התובע תדחה, אך בשל חלוף הזמן ערכו של הרכב המשועבד ירד. על כן מבקש הבנק כי אורה לתובע להפקיד סך של 50,000 ₪. טענה זו כשלעצמה דינה להידחות, שכן תקנה 519 נועדה להבטיח את ההוצאות של הנתבעים לרבות שכר טרחת בא כוחם. ההליך להבטיח נזקים עתידיים או צפויים הוא הליך אחר, ואין לעשות זאת במסגרת הפקדת ערובה.

ב.הבנק מוסיף וטוען כי סיכויי התביעה קלושים, אך מעיון בפסיקה אליה הפנה הבנק בעצמו, כמו גם בהלכות עליה נסמכת פסיקה זו, ניתן ללמוד כי סיכוי התביעה אינם קלושים דווקא. סעיף 22 (א) (5) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 (להלן: "החוק") קובע כי בין המטלטלין שאין לעקל אותם גם מצויים "כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים ובעלי חיים השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו". לעניין פרשנות סעיף זה נכונים דברי כב' השופט עודד מאור אשר ציין כי

" אין משמעות הדבר כי לא ניתן להטיל עיקול ברישום על רכב כאמור. משהוטל עיקול ברישום הנטל, רובץ לפתחו של הנכה להראות כי הרכב נחוץ לו לשימושו האישי בגלל נכותו, על מנת שהעיקול יבוטל ... זאת עוד; לאחר שמוטל עיקול על הרכב, הרי בהתאם להלכת בית המשפט העליון בע"א 2886/92 כתבי שלמה נ' אלגוב יפתח (לא פורסם) (להלן: "הלכת כתבי"), אין לפטור מעיקול מכונית נכים יקרת ערך השייכת לו אם אפשר להתאים לצרכיו החיוניים כנכה מכונית זולה יותר, ולפיכך הפרשנות הראויה והנכונה של הוראות סעיף 22 (א)(5) לחוק לטעמי היא כי ניתן להטיל עיקול ברישום בלבד על רכב נכה, ולאחר הטלת העיקול ברישום הנטל עובר לכתפיו של הנכה להראות כי המכונית נחוצה לו לשימושו האישי בגלל נכותו, וכי אם המדובר במכונית יקרת ערך, עליו להראות שלא ניתן להתאים לצרכיו החיוניים כנכה מכונית זולה יותר" (הפ (ת"א) 200310/08 ברקוביץ' חיים נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ [פורסם בנבו, 03/06/08]).

היה ויוכיח התובע כי לא ניתן להתאים לצרכיו החיוניים והספציפיים כנכה מכונית זולה יותר, הרי שאז ירים את הנטל ויוכיח את תביעתו.

הבנק מפנה גם להוראות סעיף 22 (ב) לחוק ההוצאה לפועל הקובעות כי הוראת סעיף (5) דלעיל אינה חלה אם השעבוד הוטל לצורך רכישת הרכב. בעניין זה טוען התובע, כי הוטעה על ידי הבנק כאשר נדרש לרשום את השיעבוד על הרכב. אף כי נטל ההוכחה הרובץ לפתחו של התובע אינו מהקלים הרי שלא ניתן בשלב זה לקבל את טענת הבנק כי הסיכויים לכך שיוכיח את תביעתו הינם קלושים.

ג.לבסוף טען הבנק, כי גם מצבו הכלכלי של התובע יש בו כדי לבסס את הדרישה להפקדת ערובה, שכן התובע לא פרע את חובו הבסיסי לבנק, הוא חי מכספי הביטוח הלאומי ומצבו הכלכלי בכי רע.

אזכיר כי העדר יכולת כלכלית כשלעצמו אינו עילה, ואין לפגוע בזכות הגישה לערכאות רק בשל מצב כלכלי קשה ( ראו לדוגמה רע"א 6353/12 יובל אברהם נ' טל יגרמן (פורסם בנבו) (ניתנה ביום 16.1.13).

יש לציין כי התובע הגיש מסמכים המעידים על כך שיש בבעלותו דירה, וטענת הבנק כי הדירה משועבדת, אין בה כדי לסתור את טענות התובע שהבנק לא הוכיח כי מצבו הכלכלי קשה.