פלוני נ' בית הספר הארצי להנדסאים

לפני תביעה על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

התובע, יליד 1995, נפגע בעקבות התחשמלות במהלך מבחן כאשר היה סטודנט להנדסת חשמל בבית הספר הארצי להנדסאים שבטכניון (להלן: "הנתבע").

לטענת התובע יש להשית על הנתבע את האחריות לקרות התאונה ואילו הנתבע טוען כי התובע אחראי באופן בלעדי לקרות התאונה כיוון שפעל בניגוד להנחיות הבטיחות.

שאלת האחריות

עילת התביעה בענייננו היא עוולת הרשלנות, שהוגדרה בסעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. על פי פסיקת בית המשפט לצורך הטלת אחריות יש לבחון האם התקיימה חובת אחריות מושגית וקונקרטית בין הנתבעת לבין התובע (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז (1) 113 [1982]) והאם יש קשר סיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק. לקשר הסיבתי שני פנים; קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי. את הקשר הסיבתי המשפטי יש לבחון באמצעות שלושה מבחנים: מבחן הציפיות, מבחן הסיכון ומבחן השכל הישר.

על בית המשפט לבחון האם ביחס לסיכון מסוים קיימת חובת זהירות מושגית, כלומר, האם האדם הסביר צריך היה לצפות את התרחשות הנזק כעניין שבמדיניות. קיום חובת הזהירות הקונקרטית נקבע על פי התשובה לשאלה האם אדם סביר יכול היה לצפות בנסיבות המיוחדות של המקרה את התרחשות הנזק. הצפיות הנדרשת אינה "ראיית הנולד" אלא ציפייה בקווים כלליים בלבד. (ד"נ 12/63 ליאון נ' סינגר ואח', פד"י י"ח (4) 701, 712). עוד נפסק, כי במקום שהנזק הוא צפוי (כעניין פיסי), חובה לצפותו (כעניין נורמטיבי), אלא אם כן, קיימים שיקולים המצדיקים צמצום החובה חרף יכולת הצפיה (ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פד"י ל"ט (1) 113).

באשר לחובת הזהירות המושגית, נקבע בע"א 145/80 ועקנין שלעיל כי:

"נקודת המוצא העקרונית היא, כי מקום שניתן לצפות נזק, כעניין טכני, קיימת חובת זהירות מושגית, אלא אם כן קיימים שיקולים של מדיניות משפטית השוללים את החובה"