ת"א 28130-07-15 יפת נ' אור - נור בניה ופיתוח בע"מ ואח'

בפני תביעה לאכיפת הסכם הלוואה שנחתם בין התובע לבין הנתבע 2 ביום 27.8.08. לשיטתו של התובע יש לאכוף על הנתבעים להעביר לבעלותו 5 מגרשים באריאל ולחילופין לשלם לו פיצוי כספי בשווי המגרשים. מאחר והנתבעים דחו את דרישת התובע, הוגשה התביעה שבפני.

רקע עובדתי

1. התובע הינו ממפוני הישוב "נצרים" בגוש קטיף. במהלך שנת 2008 ניהל התובע, יחד עם מר אהוד כלפה, משא ומתן עם הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") לרכישת מקרקעין באריאל עבור קבוצת מפונים מנצרים. המקרקעין מצויים בבעלות הנתבעת 1, הנשלטת על ידי הנתבע ומנוהלת על ידו (להלן: "הנתבעת").

2. ביום 27.8.08 נחתם הסכם בין התובע לבין הנתבע, לפיו הלווה התובע לנתבע סך של 200,000 ₪ לתקופה של 12 חודשים (להלן: "הסכם ההלוואה") (נספח 1 לכתב התביעה).

   הסכם זה נוסח על ידי עו"ד אייל במברגר, אשר ייצג באותה העת את הנתבעים.

3. ההלוואה הועברה לנתבע באמצעות שני שיקים שמסר לו התובע, האחד בסך 60,000 ₪ והשני בסך 140,000 ₪, ואלה נפרעו על ידי הנתבע ביום החתימה על ההסכם וביום 3.9.08, בהתאמה.

4. במעמד החתימה על ההסכם מסר הנתבע לתובע שיק בסך 212,000 ₪ שתאריך פירעונו ליום 27.8.09. בסעיף 3 להסכם נקבע כי סכום זה מגלם את קרן ההלוואה בתוספת ריבית שנתית בשיעור 6% ומהווה את התמורה להעמדת ההלוואה. עוד נקבע, כי ככל שלא תיפרע ההלוואה, יחויב הנתבע בתום התקופה בריבית שנתית בשיעור 6% בתוספת הצמדה למדד.

5. בסעיף 4 להסכם נקבע כי כבטוחה להלוואה ישמשו חמש יחידות במקרקעין באריאל שבבעלות הנתבעת, במגרשים 268 עד 337(ב) לפי סדר רץ על פי תב"ע 130/2/3 (להלן: "המגרשים"). בנוסף, התחייב הנתבע כי הנתבעת לא תמכור את המגרשים לצד ג' בטרם תיפרע ההלוואה.

6. בסעיף 5.1 להסכם נקבע כי "המלווה רשאי להודיע ללווה, בכל עת, שברצונו לממש את הבטוחה במקום לפרוע את השיק שניתן כתמורה להלוואה". בסעיף 5.2 להסכם נקבע כי אם יבקש התובע לממש את הבטוחה, יחתם הסכם מכר בינו לבין הנתבעת וסכום התמורה יהווה סכום ההלוואה, לו יוסיף התובע את המע"מ כנדרש בעסקאות מסוג זה.