ת"א 2802-07 גוזלן גיל לבנין ופיתוח בע''מ נ' הרץ
|
ת"א בית משפט השלום חיפה |
2802-07
25.1.2015 |
|
בפני השופט: אחסאן כנעאן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעים: גוזלן גיל לבנין ופיתוח בע''מ |
נתבעים: יצחק הרץ |
| החלטה | |
לפני שתי בקשות שהגישו שני הצדדים לתיקון טעויות שנפלו במסגרת פסק דין שניתן על ידי ביום 14.12.2014.
פסק הדין עוסק בתביעות הדדיות שהגישו הצדדים בנוגע לביצוע הסכם לבנית שני יחידות דיור. התובעת הייתה הקבלן המבצע בעוד שהנתבע היה מזמין העבודות. תביעת התובעת הייתה לתשלום חלק מהתמורה החוזית המוסכמת וכן תשלום בגין עבודות נוספות. התביעה שכנגד עסקה בתביעת פיצויים בגין איחור במסירת העבודות, ליקויי בניה ועוגמת נפש.
לאחר שניתן פסק דין הגיש הנתבע בקשה לתיקון טעות סופר הכוללת שני ראשי: הראשון סתירה שנפלה בפסק הדין בסעיפיו השונים באשר לאחוז האשם התורם שיש ליחס למרשו. אכן בנוגע לנושא זו נפלה טעות ברורה וגלויה מתוך פסק הדין והיא תוקנה על אתר. הנימוק השני מתייחס למנגנון שיערוך הפיצוי המוסכם כאשר בפסק הדין שוערך סכום הפיצוי על ידי הצמדה לממד המחירים לצרכן בתוספת ריבית חוקית בעוד שהנתבע טען כי יש לערוך את השערות וההצמדה בהתאם לתניה חוזית מוסכמת.
התובעת הגישה בקשה משלה לתיקון טעות ובה חלקה על האופן בו חושבו הקיזוזים כאשר לטענתה יש לשערך את התמורה החוזית ובגין עבודות נוספות עד למועד עריכת חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט לענייו הנזקים לערוך קיזוז ואז את ההפרש לשערך מאותו מועד עד למועד פסק הדין.
בטרם אתייחס לשאלה האם נפלו טעויות ברות תיקון אביא את דברי ההלכה הפסוקה בכל הקשור לתיקון טעויות שהן בגדר השמטה מקרית או טעות חישובית.
בע"א 769/77 יוסיפוב נ. יוסיפוב , פ"ד לב(1) 667 (1978) התייחס בית משפט העליון מה היא אותה השמטה בפסק דין אשר באה בגדרי השמטה מקרית. וכך נפסק בעמ' 670 - 671:
"מדובר בעיקרו של דבר על השמטה טכנית הנובעת מהיסח-הדעת ומתייחסת לדברים אשר בית-המשפט רצה לכלול בהחלטתו כאשר נתן אותה אך הדבר נשמט מתשומת-לבו ללא דעת; וכאשר חוזרים ומפנים תשומת-לבו לשאלה מתברר בעליל, כי הוא היה ער לקיומו של הצורך לציין פרט זה או אחר בהחלטה בעת שהיא ניתנה, אך לא עשה זאת בשל אחת מן הסיבות שנמנו לעיל. מן ההן גם משתמע הלאו, היינו אם בית-המשפט לא היה ער כלל לקיומה של הבעיה, אין הוא יכול לתקן את המעוות על-ידי תיקון טעות סופר, כביכול, גם אם הוא משתכנע בשלב מאוחר יותר כי לו היתה השאלה מתעוררת, היה פוסק בה בדרך פלונית הזהה לתוספת או לתיקון המתבקש ממנו בשלב מאוחר יותר. במילים אחרות, תקנה 486 אינה דנה בתקלות שהן ביטוי של שיכחה שבעטיה לא התייחס בית-המשפט להיבט זה או אחר של המחלוקת אלא דנה בנושאים אשר בית-המשפט היה ער להם בעת הדיון, אך כאשר תרגם מחשבתו לכתובים פסח עליהם בהיסח-הדעת."
אמנם הפסיקה הנ"ל התייחס לפרשנות תקנה בתקנות סדר הדין האזרחי אשר העניקה לבית משפט את סמכות התיקון כאשר לימים נקבעה אותה סמכות בסעיף 81 לחוק בתי המשפט אך יחד עם זאת פסיקה יותר מאוחרת יישמה את אותה פרשנות לגבי סעיף 81 לחוק בתי המשפט (ראה: בר"ם 5720/05 יוסף גופר כונס הנכסים נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקוה [פורסם בנבו]).
באשר לטעות חישובית התייחס בית משפט העליון למשמעות מושג זה ברע"א 2237/03 אפרים שועלי בנין והשקעות בע"מ נ' המועצה המקומית תל מונד [פורסם בנבו] בכל הקשור לתיקון פסק בורר מחמת טעות חישובית. אולם דברים אלו יפים גם לתיקון פסק דין שניתן על ידי בית משפט. וכך פורש המושג טעות חישובית:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|