ת"א 28008-01-13 שחר ואח' נ' גפן ואח'

זוהי תביעה כספית על סך 113,893 ₪ ותביעה שכנגד על סך 77,280 ₪.

בפסק דין זה: התובע והנתבע שכנגד להלן "התובע/שחר", נתבע 2 להלן: "צפריר", הנתבעת והתובעת שכנגד להלן: "הנתבעת/רות".

תמצית טענות התביעה

1. ביום 7.1.08 שכר התובע מבעלה המנוח של רות, (להלן: "המנוח"), דירת מגורים בת 6 חדרים +גג ו- 2 חניות בקומה ד' ברח' משאבים 22 בהוד השרון. הסכם השכירות נחתם לתקופה שמיום 1.2.08 ועד 31.1.09 למטרת מגורים לשוכר ומשפחתו ובפועל – לבת זוגו ענת פריימן (להלן: "ענת"), (להלן: "ההסכם"). צפריר הוא בנם של המנוח ורות ושניהם יורשי המנוח.

לטענת התובע צפריר שימש כנציג/שלוח/מיופה כוח של רות לביצוע הסכם השכירות, שבתום תקופת השכירות הראשונה הוארך בע"פ לשנה נוספת וכן הלאה עד ליום 30.1.10 והצדדים הסכימו שהתייתר הצורך בביטחונות.

2. יחסי הצדדים היו טובם והשוכר תיקן על חשבונו ליקויים במושכר, כולל נזקי הצפת מים, מבלי לפנות לנתבעים. לקראת קיץ שנת 2012 הסתבר לתובע שבעלי הדירות בבניין מתכוונים לערוך בו שיפוץ ולשאלתו השיב לו צפריר, שהשיפוץ אינו מורכב ויימשך כשלושה חודשים.

על יסוד דברים אלה הסכים התובע להמשיך להתגורר במושכר עם ענת שהייתה בהריון, למרות שצפריר סרב לבקשת התובע להפחית את דמי השכירות נוכח השיפוץ המתוכנן. התובע הודיע לנתבעים שהוא שומר על זכותו להתחשבן עמם לגבי דמי השכירות בסיום תקופת השכירות. כיוון שענת הייתה בהריון, נכנע התובע לתכתיבי הנתבעים והמשיך לשלם את מלוא דמי השכירות בסך 5,200 ₪.

3. שיפוץ הבניין החל בחודש מאי 2012 ונמשך לאורך 7 חודשם מבלי שנראה סיומו. בתקופת השיפוץ נוצר לכלוך רב, רעשים, אבק, הסתובבו פועלים רבים, מה שגרם לתובע וזוגתו סבל רב ואף היו תקופות שלא ניתן היה להשתמש בחניות. באחד הימים פועלי הקבלן שברו קיר מערבי חיצוני במושכר והותירו את המושכר פרוץ בשיא תקופת הקיץ. מעקה הבטיחות במרפסת הדירה הוסר, מה שהיווה כשל בטיחותי ולא ניתן היה להשתמש במדרגות ומעלית הבניין. גם אז, כשענת בשמירת הריון עם תאומים, הם הבליגו והמשיכו להתגורר במושכר.

השיפוץ לא הסתיים וביום 10.12.12 כששבו התובע וענת לדירה, הם מצאו את פועלי הבניין בתוך דירתם, עושים בה כבשלהם והגישו תלונה למשטרה נגד הקבלן בגין השגת גבול.

4. כיוון שהדירה הייתה פרוצה, לא בטיחותית, פועלים נכנסו אליה כרצונם, נוצר לכלוך רב, ענת הייתה בחודש השביעי להריונה בשמירת הריון עם תאומים ולא ניתן תאריך לסיום העבודה, שלח התובע ביום 17.12.12 מכתב לרות והודיע לה שהם נאלצים לעבור מהמושכר, למרות שנותרו מספר חודשים עד לכניסתם לדירה שבבעלותם. במכתב דרש התובע פיצוי על נזקיו, השבת דמי שכירות ששולמו בשיעור מלא תוך הטעייתו ותשלום עלות המעבר שנכפה עליו.

הוסכם על סיום תקופת השכירות ופינוי המושכר ביום 31.12.12.