ת"א 27873-11-12 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' לוי ואח'

 1.לפניי תביעה כספית ע"ס 84,437 ₪, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 24.05.2012, בין כלי רכב, מ"ר XXXXXX (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר XXXXXXX (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי האחריות בגין הנזקים שאירעו לרכבה, מוטלת על נהג רכב הנתבעים, אשר בעוד רכבה עומד בשול הימני של הכביש לאחר שנהגת רכב התובעת הסיטה את רכבה לשם לאור הרגשה לא טובה שפקדה אותה, הגיח רכב הנתבעים במהירות ופגע ברכב התובעת.

3.מנגד טוענים הנתבעים כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהגת רכב התובעת אשר יצאה עם רכבה בפתאומיות משולי הכביש.

4.למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

5.נערכה לפניי ישיבה שבה הוצגו ראיות הצדדים, העידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה ונוסעת ברכב התובעת.

בגמר חקירת העדים, ביקשו ב"כ הצדדים מבית המשפט ליתן פסק דין על פי החומר המונח לפניו.

עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

6.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית.

מסקנתי זו מבוססת על סמך הנימוקים הבאים:

6.1.אני מעדיף את גרסת עדות התובעת, שהייתה מפורטת, רציפה וקוהרנטית, ושעדותן הייתה מהימנה עליי, על פני גרסת נהג רכב הנתבעים שהייתה מהוססת ובלתי קוהרנטית.