ת"א 27843-03-16 יצקוביץ' נ' חדש ואח'

1.המבקשים עותרים לדחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין ולחילופין למחיקת התביעה כנגד המבקש 2 מחמת העדר יריבות.

עילת התביעה היא תקיפה של המשיב על ידי המבקש 1, שהיה מעבידו לתקופה קצרה. בגין דרישותיו לשכר הגיש המשיב כנגד המבקשים תביעה לבית הדין לעבודה בד"מ 10893-05-15. בכתב התביעה שם טען את הטענות בהליך זה ביחס לתקיפתו על ידי המבקש 1 ודרש פיצוי.

לטענת המבקשים נוכח הטענות בהליך הקודם מנוע המבקש מהגשת תביעתו. עוד נטען כי במועד הנטען לתקיפה לא נכח המבקש 2 במקום, אינו מעביד ועל כן התביעה לא מגלה עילה כנגדו.

2.לאחר עיון בבקשה ובתגובות וכתבי הטענות מצאתי כי התביעה לא מגלה עילה כנגד המבקש 2. טענת התקיפה מיוחסת למבקש 1 בלבד ובכתב התביעה נטען כי המבקש 2 מוזכר רק מכוח בעלותו ואחריותו הכוללת על מקום העבודה. עם זאת, בהליך הקודם בו נתבע המבקש 2 נמחקה התביעה כנגדו על הסף ועל כן מושתק המשיב מלייחס לו מעמד של מעביד. ממילא כתב התביעה לא מלמד על אחריות שילוחית של המבקש 2 לפעולות המבקש 1 ולכן אינו מגלה עילה כלפיו.

על כן אני מורה על מחיקת התביעה כנגד הנתבע 2.

3.ביחס לטענה לקיום מעשה בית דין, השתק עילה או פלוגתא, לא מצאתי ממש בטענה. ראשית, לא צורף פסק דינו של בית הדין לעבודה ודי בטעם זה כדי לדחות את הבקשה. מעבר לאזכור התקיפה בכתב התביעה בבית הדין, לא נטען כי בית הדין קבע ממצא ביחס לתקיפה או אזכר אותה בפסק דינו. על כן, לא הוכח קיומה של השתק פלוגתא.

גם השתק עילה לא מתקיים נוכח העובדה כי עילת התביעה היא בנזיקין ואינה בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה (ראה, רע"א 2407/14 רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בע"מ, 14.10.15). לא הוכח כי בית הדין לעבודה דן בטענת התקיפה או כי ניתן סעד בגין התקיפה וממילא עניין זה לא מצוי בסמכותו העניינית. שעה שבית הדין לא היה מוסמך לדון בעוולת התקיפה ממילא לא נדרש היתר לפיצול סעדים אלא מדובר בעילת תביעה נפרדת שלתובע זכות להגישה בנפרד, כפי שעשה.

על כן נדחית הבקשה לדחיית התביעה על הסף. יתר טענות המבקשים נוגעות לגופה של עילת התביעה וסיכוייה ואין זה השלב לבירור טענות אלו.

מאחר והבקשה התקבלה רק בחלקה, אין צו להוצאות.